לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אני אמא


הרבה שנים חיכיתי לרגע הזה. חיכיתי ובסוף זה קרה, אני אמא. אני אמא של אוּרי, שנולד בהדסה עין -כרם, ב-28 במאי 2007 לאבא ואמא שמאד מאד אוהבים.

Avatarכינוי:  אמא של אוּרי

בת: 62

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2014

מחר 24.4.2014


מחר אוריקי יוצא לטיול שנתי ראשון.

הטיול היה אמור להיות לפני פורים בשבוע היחידי בחורף שהיה ממש גשום.

בגלל מזג האויר אז נדחה הטיול למחר, ומחר, שרב.

בבית-ספר של אורי כל כיתות בית הספר יוצאות ביום אחד כל דרג למסלול שלו.

תלמידי כיתות א' בבית ספר יד-המורה יוצאים מחר לעין צובה ועמק לבן.

 

 

 

 

זו תוכנית הטיול.

 

 

הכנו בקבוקי מים לטיול - שלושה ליטר.

וחטיפים שניים.

הכנו סנדלים לטיול במים.

בגדים להחלפה.

ומחר נכין כריכים.

 

בבית ספר של אורי אין צורך בהורים מלווים, צוות בית הספר גדול מספיק,

קצת חבל לי, היתי בכייף יוצאת איתם לטיול- 

ויחד עם זאת, מצויין שזה כך,

אוריקי יהיה עם חבריו, 

עוד שלב לעצמאות של הילד שלי.

 

אני עד היום זוכרת את הטיול השנתי שלי בכיתה א'.

למדתי בבית ספר יפה-נוף,

ונסענו לעין חמד....

כל כך מקווה שגם לאורי זה ישאר כזיכרון מתוק.

 

שרק יסעו בשלום ויחזרו בשלום ובאמצע שמאד מאד יהנו.

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 23/4/2014 20:27   בקטגוריות אביב 2014, אוּרי, אני, בית-ספר, הנושא החם, טיולים, יד-המורה, פעם ראשונה, זכרונות  
הקטע משוייך לנושא החם: קיץ בא
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא של אוּרי ב-3/5/2014 17:33
 



לקרוא ביחד.


אבא הוא איש שקורא המון.

תמיד הוא באמצע איזה ספר.

תמיד הוא מוצא את הזמן לספרים.

גם אני אוהבת לקרוא ספרים, אמנם בזמן האחרון אני הרבה פחות עושה את זה,

העיניים שלי בוגדות בי, ויחד עם זאת אני יודעת כמה זה כייף,

להפליג עם הדמיון, לתאר לעצמך בראש את הדמות, את הבגדים שלה את המקום בה היא נמצאת,

 

לאורי אנחנו קוראים מהיום שהוא נולד,

ממש ככה,

בפעם הראשונה שהביאו לי אותו קראתי לו סיפור,

זה היה חלום שלי - והגשמתי אותו.

תמיד קראנו לו,

תמיד הלכנו איתו לחניות ספרים.

כל ערב אבא קןרא לאורי ספר,

גם אני קוראת לאורי.

 

אני רוצה שגם אורי יואהב לקרוא.

אני יודעת שילדים קוראים באים בדרך-כלל מבתים קוראים.

אני יודעת שילד שרואה בבית הורים קוראים, גם הוא יקרא,

ויחד עם זאת יש לי תחושה שהמעבר מילד שאוהב שקוראים לו,

לילד שאוהב לקרוא בעצמו הוא איזו קפיצה.

 

אורי מאד התחבר לסדרת הספרים של זוהר אביב "חבורת כוח המוח"

אבא קרא לו את כל 24 הספרים.

לזוהר אביב יש עוד כמה סדרות, והחלתנו לקרוא את יד הפלא.

ראיתי שהספרים הם עם ניקוד מלא והצעתי לאורי שהוא יקרא לי את הספרים.

בהתחלה הוא מאד התלהב,

ואחר כך קצת פחות,

ואז הצעתי שנקרא יחד, קריאה דמומה...

וככה קראנו יחד את הספר הראשון בסדרה.

היה כייף אמיתי,

קראנו יחד, צחקנו בקטעים מצחיקים יחד.

חששנו לגורלו של רן יהלי וצליל גיבורי הסיפור יחד.

שוחחנו עליהן, דמיינו בקול רם את מקום ההתרחשות, ואת מראה גיבורי הספר.

 

היום אחרי שבוע וחצי של קריאה משותפת סיימנו לקרוא את הספר.

זו באמת היתה בשבילי חוויה מיוחדת.

 

וכשסיימנו, ואורי שאל אם לו מתנה, 

אמרנו לו שהטא כבר קיבל למעשה 4 מתנות,

   א. הוא הוכיח לעצמו שהוא יכול לקרוא ספר עלילתי מהתחלה עד הספף.

   ב. הוא קרא את הספר איתי יחד, זן חוויה מיוחדת לקרוא עם משהו ספר.

   ג. הוא קרא ספר מעניין ולמד על עולם של ילדים אחרים.

   ד. הוא הצליח לסיים משימה שלקח על עצמו.

אורי טען שבשבילו אלו לא מתנות... ואני צריכה לקנות לו משהו.

בסוד אגלה שחשבתי לקנות לו משהו,

אבל אחרי השאלה הזו החלטתי שזה לא לעיניין,

המוטיבציה לקריאה צריכה להיות ההנאה הכייף החוויה שבה

ולא עוד מתנה מאיתנו.

 

מעניין אם הוא ירצה לחזור על החוויה של קריאה משותפת.

אני כבר מחכה לספר הבא שאורי יבחר לנו.

 

 

 

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 21/4/2014 21:09   בקטגוריות אביב 2014, אוּרי, אמהות, אני, גדילה, ספרים, פסח, תמונות  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נשיקת חצות ב-24/4/2014 00:06
 



חול המועד - זה כייף!


אנחנו נהנים בחול המועד  הזה.

ביום חמישי היינו בקרקס האש והמים, מאד מאד נהננו,

אני וגם אורי ואבא נשארנו פעורי פה מהיכולת לאקרוטבית,

מהיכולת הפיזית של אנשים.

אחר כך הסתובבנו בתחנת הרכבת הראשונה פה בירושלים,

המון המון אנשים היו שם.

לי היה מאד מאד נחמד ומרגש לפגוש חברה מן העבר,

יחד עבדנו במוזיאון ישראל לפני מעל ל-30 שנה, כששתינו היינו סטודנטיות.

הפתיע אותי מאד שהיא זכרה וזהתה אותי.

 

למעשה הזמנו כריסים ליום ד' בארבע אחר הצהרים,

אבל בגלל הפקקים וחוסר האירגון שלנו הגענו רק בארבע וחצי...

בכניסה אמרו לנו לאין טעם להכנס כי הפסדנו כבר חלק גדול,

ושנוכל להכנס להצגה מאוחרת יותר בשש וחצי.

שאלתי אם נוכל להמיר את הכרטיסים ליום למחרת,

וקופאי אמר בחיוך גדול שאין בכלל בעיה...

שנבוא מתי שנרצה פרט לארבע ששם שאז יהיה עמוס.

די הופתעתי מהיחס המקסים שלהם.

ושוב הוכחתי לעצמי ש...

שווה לנסות - מקסימום נצליח!

 

אתמול אבא נסע לבקר את איל,

אורי ואני היינו יחד במגרש המשחקים המקסים שבנמל.

אורי כל כך נהנה שם.

מטפס מתנסה מתנדנד מוציא מרץ ומתחבר עם כל מיני ילדים אחרים.

מרתק לראות איך ילדים מהר כל כך מחברים ומשחקים יחד.

 

זהו,

יש עוד כמה ימים.

נמשיך להנות....

 

 

 

 

 

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 19/4/2014 10:42   בקטגוריות אביב 2014, אוּרי, אני, חגים ואירועים מיוחדים, כיופים, משפחה, תמונות, אבא הלך לבקר את איל  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא של אורי ב-23/4/2014 19:29
 



לדף הבא
דפים:  

58,504
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , האופטימיים , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמא של אוּרי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמא של אוּרי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)