אני אמא

מוקדם בבקר אוּרי התעורר לקחתי אותו אלי חיבקתי חזק חזק ושרתי לו  (או נכון יותר לומר זייפתי לו) היום יומהולדת. 

סיפרתי לו בקצרה את סיפור הלידה שלו, אחר כך אבא התעורר וגם הוא שר לאוּרי שירי יומהולדת, רמת הזיופים שהיתה בבית גבלה ב....שערוריה,

ואז, אבא התלבש ובמרץ שמאד לא אופיינית לו, ירד לאוטו להחליף לאוּרי את כסא הבטיחות.

הלבשנו את הילד וירדנו לאוטו לקחת אותו למטפלת אוּריון שלנו הסתכל על הכסא בפליאה. ברגע הראשון היה מבסוט מאד מהחידוש ואחר כך קצת פחות (היום הוא כבר מאושר לגמרי לשבת גבוהה ועם כיוון הנסיעה חוויה...)

הגענו לשלומית, המטפלת של אוּרי, הדלת היתה מקושטת בסרטים ושלטים, בתוך הבית היו המוני בלונים.

ושלומית קיבלה את אוּרי בשירת יומהולדת שמח, אני כמובן התרגשתי נורא ו... דמעות עמדו בעיני.

אז,

איש איש הלך לדרכו ואוּרי נשאר לחוגג עם חברותיו..(הם ארבעה אצל שלומית שלוש בנות ואוּרי שלנו).

אחר הצהרים באנו לקחת אותו, הילד היה מחוייך כתמיד.

שלומית נתנה לו מתנה (משחק שמרעיש., משהו כמו אורגן כזה, כשלוחצים עליו יש כל מיני קולות של חיות, אוּריקי מאושר מזה)

לקחנו את ילד היומהולדת והלכנו לגן הפעמון.

נורא  כייף שם מה גם שלא היה ממש עמוס, אז הנדנדות היו פניות והמגלשה גם,

אני מאד נהנתי להתגלצ' איתו יחד, הטוב שם שהמגלשה מספיק רחבה..... עשינו את זה שוב ושוב ושוב, עד שלי כבר לא נותר כוח.

שיחקנו בנדנדות, כמובן שהצטלמנו...

ואז החלטנו ללכת לבית קפה לקנות לאוּרי עוגה.

הגענו לקופי שופ, והזמנו לנו לאכול ולאוּרי עוגת גבינה (הוא לא אוכל שוקולד....אלרגיה, שאני מקווה שתעבור)

נתנו לו קצת עוגה

אבל...

אוּרי החליט ש...

לחם וחמאה, מקלות פלפל אדום הרבה יותר מוצאים חן בעניו, שלא נדבר על מיץ התפוזים של אבא, שבכלל היה להיט מבחינתו.

מאיר מיד טען שזה הגנים של המשפחה שלי... אצלו במשפחה לא היה מצב שבו מישהו היה מעדיף רצועות פלפל אדום ולחם עם חמאה על פני עוגה....

אכלנו, שבענו ועשינו את דרכנו הביתה.

בדרך עוד קנינו בועות סבון, והפרחנו המוני המונים עד שהגענו לאוטו.

הגענו הביתה לקראת 7:00 בערב,

אמבטיה

עוד קצת משחקים ו-

לילה טוב לילד טוב.

אוּרי שלנו בן השנה הלך לישון.

את ה- מסיבה אנחנו נחגוג בשבת הבאה וההכנות בעיצומן.

תוספת קטנה לפוסט הקודם....

עוד דבר חשוב שלמדתי השנה זה :

ניפלאותיו של המגבון הלח - יבורך מי שהמציא אותו באלפי ברכות.

היום יום הולדת של אוּרי שלי.

אוּרי כבר בן שנה!!

וזהו גם יומהולדת שלי.... כאמא. ואני כבכל יומהולדת עושה חשבון נפש.

אז מה למדתי השנה?

למדתי

על אהבה אינסופית.

על דאגה ענקית

על סיפוק אדיר.

על חמלה.

על הרצון האינסופי לתת.

על איך להיות אמא, דבר שלחלוטין לא היה ברור לי שאני אוכל להיות.

יש לי מורה נהדר. אוּרי שמו.

שבכל רגע נתון הוא נמצא כאן, בתוכי בעמקי ליבי.

בכלל לא ברור לי מה היה לפניו?

מה עשיתי עם הזמן שלי?

למי נתתי את האהבה שלי?

מי הרגיע אותי עם חיוך אחד ומילה קטנה מֲמָה?

מי נתן לי כוחות בחיבוק עם ידיים קטנטנות?

הילד הזה הביא לי

כל כך הרבה אושר,

כל כך הרבה שמחה,

כל כך הרבה אהבה,

כל כך הרבה שלווה.

אוּרי שלי כבר לא תינוק.

אוּרי שלי אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם.

מאחלת לך שתמיד תהיה כזה מדהים.

מאחלת לךשהחיים יחייכו אליך.

שהאהבה תמיד תציף אותך.

ילד שלי.

כמו שאני אומרת לך בכל ערב כשאני משכיבה אותך לישון ,

חלמתי על תינוק בדיוק בדיוק כמוך.

כזה חכם ונבון כזה נפלא ואוהב.

כזה מקסים.

אני אוהבת אותך כל כך.

אוּרי שלי    

יומהולדת מתקרב ובא.

כל הזמן שואלים אותי איזה מתנה נקנה לאוצר,

אז הכנתי רשימה....

בימבה -

לא שיש לזה מקום בבית אבל... אוּרי כל כך נהנה על הבימבה של הראל, עדנה אמרה שבימבה היא רוצה לקנות לאוּריקי.

בובת פרווה של פו הדב -

זה שגאון שלי... לאוּרי יש אולי מליון בובות פרווה (אבל לא של פו ... איאה טייגר והחברה..)

Mr. potato head -

זה יופי של משחק.

קוביות עץ -

אוּריון שלנו כבר מצליח לבנות שתי קוביות אחת על השניה, שלא נדבר על זה שהוא נורא אוהב להרוס את מה שאנחנו בונים לו.

משחקי אבמטיה -

לאחרונה הוא ממש נהנה לשבת באמבטיה ולשחק, מה גם שקיץ תכף ואז בכלל יהיה כייף בתוך מים.

בובות פלסטיק של חיות -

גדולות כאלה של חיות כפר וגן חיות (פיל פרה..) הוא כל כך נהנה מהם אצל הראל...

מנוי לגן חיות -

זה יקר.....

חוג בריכה עם אמאבא -

גם זה יקר אפילו יותר מגן החיות.

כוסות כאלה שנכנסות אחת בתוך השניה -

ככה שאפשר לבנות מגדל... או למלא בכל מיני דברים.

כלי נגינה -

כמו תוף מרים, אורגנית... כן, כן אני יודעת שזה גול עצמי, אחר-כך לך תחפש קצת שקט....

ההורים שלי תמיד מספרים שהם קנו לי אקורדיון קטן ונגנתי בארבע לפנות בקר נתבקשתי להפסיק פעם, נתבקשתי להפסיק פעמים.. ושלוש..

ואז האקורדיון מצא את דרכו ל..... פח.

עד היום אני יודעת לנגן רק על העצבים.....

צבעי אצבעות -

כדי שלאמא יהיה מה לנקות אחר כך.......

פאזלים לקטנקנים -

 אם כי יש לו כבר כמה שהוא קיבל מהאחיינים שלי.

די. וי. די חביבים-

אמנם אוּרי עדיין לא יושב וממש צופה בטלויזיה אבל אני מאמינה שעוד מעט זה יהיה.

לי כרגע אין עוד רעיונות.

אני אשמח לשמוע אם למישההו יש ראיון.