אז...
לפני שלש שנים
בארבע וחצי לפנות בוקר ירדו לי המים.
נסענו לעין כרם.
נכנסתיי לחדר לידה.
ניתחו אותי.
אחזתי באורי לראשונה.
היום...
התעוררתי בחמש וחצי לנפח בלונים..
הספקתי לנפתח אחד,
אורי שלנו התעורר, ושאל למה נפחתי בלון,
אמרתי לו,
אושר שלי היום אתה בן שלוש.
היום יש לך יומהולדת.
והוא בתגובה שאל...
עכשיו אני גדול,
אני אסע באוטו בלי כסא...
עכשיו שאני בן שלוש תהיה לי חווה במחשב 
והוא הלך להעיר את אבא וסיפר לו שיש לו יומהולדת.
לארוחת בקר אורי אכל....
פירות,
ו... חטיף דובונים...
(לא נורא לילד יומהולדת מותר..)
הלכתי לעבודה, ואורי התארגן ללכת ללאה.
ב- 11 כשסיימתי הלכנו לקחת את האוצר מלאה,
ויחד הלכנו לקנות אוריקי שלנו אופניים.
לפני הרבה זמ הוא בקש אופניים והבטחנו ליומהולדת,
והנה הגיע הרגע.
אורי שאל את בעל החנות עם יש לו בחנות גם אופניים וגם קסדה,
וכל כך היה נרגש כשאמרו לו שכן.
אורי בחר אופניים שחורות וקסדה עם ספיידרמן.
והיה כל כך גאה בעצמו בדרך הביתה על האופניים החדשים.
אחר כך נסענו לעדנה והראל ואצלם יש גם את הכלבה בנישה,
הילד כמובן שמח לשחק עם הכלבה ועם הראל.
במשך היום הוא קיבל הרבה טלפונים שמאחלים לו יומהולדת שמח.
עכשיו המלחמה על מנוחת הצהרים....
מחר השבת של אורי,
נלך עם חברים לטייל,
ונעשה יום כיף לאוריקי שלנו.
כבר שבוע שלם שאורי בלי טיטול, במשך היום.
בהתחלה הוא לא רצה ללכת לשירותים אצל לאה.
וסיפר לה שהוא עושה פיפי רק על העץ...
כשהיא שאלה אותו מה פתאום הוא ענה לה...
מותר לי לשקר אמא ואבא מרשים לי...
בימים האחרונים הוא גם לא מפחד מהדוש באמבטיה...
אכן הילד שלנו גדול.
אוריקי שלנו,
יומהולדת שמח ילד שלנו.
אתה חכם ונבון
אתה מתחשב ואוהב.
אתה מלא באהבה לעולם אוהב אותך בלי סוף.
אתה ילד שגורם לנו לכל כך הרבה אושר ושמחה.
כל כך הרבה מחשבה והתפעלות.
כל כך הרבה דאגה, כל כך הרבה אהבה.
הלוואי שתמיד יהיה ך טוב.
שהשמש הציפורים יציצו.
האושר והצחוק יציפו אותך.
אנחנו אוהבים אותך מאד מאד.
שבת שלום!
(עוד 31 יום מסתיימת השנה)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אמא של אוּרי
