לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אני אמא


הרבה שנים חיכיתי לרגע הזה. חיכיתי ובסוף זה קרה, אני אמא. אני אמא של אוּרי, שנולד בהדסה עין -כרם, ב-28 במאי 2007 לאבא ואמא שמאד מאד אוהבים.

Avatarכינוי:  אמא של אוּרי

בת: 62

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2012    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2012

אורי בן חמש.


28.5.2007 שעה 08:38 הגיח לאויר העולם בניתוח קיסרי אוריקי שלנו.

ומאותו רגע חיים השתנו לבלי הכר.

זה התחיל בירידת מים ב- 4 בבקר, ובנסיעה להדסה עין-כרם.

בטלפון להורים ולדר' אלחלל (שהיום הוא כבר פרופסור)

ובטלפון נוסף להורים.

בניתוח מתוכנן שקרה כמה שעות לפני התכנון במקורי.

 

חיכיתי לו כל כך הרבה שנים.

חיכיתי לצחוק ילדים.

לחיבוק של ידיים קטנות.

לאהבה אינסופית.

חיכיתי לילד שיגיד שאני הכי בעולם.

חיכיתי לאהוב בלי סוף.

 

היום אנחנו חוגגים חמש.

כל כך מהר עבר הזמן,

כל כך לאט עבר הזמן.

 

אורי היום הוא ילד של משחקי דמיון,

ילד שובה לב.

ילד שמקסים את כל מי שנתקל בו,

החל מהסוחר בשוק ועד למרפאה בעיסוק.

החל מהמוכר בחנת הסביבונים בקסריה ועד למציל בחוף בתל-אביב.

אורי הוא ילד שיש לו ארון של לבבות וארון של כוח (ככה הוא הסביר לי).

הוא מספר סיפורים מקסימים על לוחמים ופירטים על מלכים ונצחונות.

אוריון שלנו הוא ילד שאוהב חיות ומשוחח עם כל החתולים בחוץ.

הוא ילד שמחבק עץ כדי שיגדל ויגיע לשמים.

הוא ילד שאוהב את החיים.

אורי שלנו הוא ילד של סיפורים, של שעות יצירה.

של שיעורי קפוארה, וגן של נעמי ואמנון.

אורי הוא ילד שלא אוכל שוקולד, וגם לא הרבה מתוק,

אבל גזר מלפפון ופלפל אדום יתקבלו באהבה.

אורי הוא ילד שלמד לאחוז עיפרון נכון,

שחיזק ומחזק את הטונוס הנמוך, שמטפס על כל דבר שאפשר ואי אפשר לטפס עליו.

אורי שלנו אוהב לשחק עם חברים, ילד חברותי מאד,

שגם יודע כל כך יפה להעסיק את עצמו.

הוא כל כך אוהב לבשל איתי, ולשחק עם אבא במחשב.

איתו אנחנו מספרים סיפור בהמשכים בכל נסיעה,

ומשחקים בלגלות את הבעל-חיים.

אורי אוהב בועות סבון,

הוא כל כך אוהב לעשות אותם על יד ילדים קטנים במרגש המשחקים ולשמח אותם.

הוא אוהב ספרים ובצק משחק ומשחקי חשיבה, ותמיד שואף להגיע לשלב הבא.

 

אורי שלנו,

אוהבת אותך עד השמים וחזרה.

תודה לך אוצר שעשית אותי מאושרת,

תודה לך ילד שלי שהבאת את האהבה הדאגה והשמחה לחיי.

תודה לך אושר שלי.

תודה שאתה אתה.

וכמו שאני אומרת לך בכל ערב לפני שאתה הולך לישון,

ילד בדיוק כמוך רציתי כל חיי.

 

 

מה אאחל לנסיך שלנו.

את כל הטוב שבעולם.

הצלחה,

וחיוך,

אהבה,

שמחת חיים,

ובריאות,

סקרנות,

וחמלה.

 

כמו בכל שנה, אני מקדישה לך שוב את השיר הזה...

 

שישמור אותך האל,

ויגשים משאלתך,

שתעשה בשביל אחר והוא למענך.

אל תוותר על המשחק.

 

 

אוהבת אותך מאד מאד ילד שלי,

 

אמא. 

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 28/5/2012 08:44   בקטגוריות אוּרי, אביב 2012, אמהות, אני, גדילה, הורות, זכרונות, יומהולדת, מרגש, משפחה  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא של אוּרי ב-3/6/2012 05:11
 



תל אביב.


אחנו בתל-אביב.

הגענו אתמול ונעזוב מחר את המלון.

אורי שלנו היה מאד מאד נרגש, כשהגענו למלון הוא קפץ על כל המיטות,

ואמר לי "אמא תודה רבה שאת לוקחת אותי לבית מלון..." הוא התלהב וכל כך שמח להיות בתל-אביב איפה שאיל אחיו גר.

 

אתמול נפגשנו עם איל, אלכנויחד ארוחת ערב נפלאה שהביאה לנו מירה (סבתא של איל)

שתינו קפה בבית קפה.... שם אורי אבא ואני ציירנו וצבענו חמניות מניר לאיל,

שמכין לעצמו עם כל אוהביו שדה חמניות של ברכות ואיחולים.

אורי קיבל מתנה מיומהולדת של איל - ערכת פירטים מכובדת ביותר הכוללת רטיה, אקדח, מטבעות זהב ואפילו עגיל.

הילד היה בעננים.

אחר כך נסענו ליפו העתיקה,

אורי טיפס בשמחה על התותח של נפוליאון... וניתלה על היד שלו (תמונות כשנגיע הביתה..) רץ וקיפץ על הבמה הזו שיש שם,

ושמח כל כך להצטלם עם המזלות.

על הבמה הוא רץ, ובקש מאיל שיתן לו יד, איל כנראה לא הצליח אם כי מאד רצה לתת לאורי יד, ואורי לא ממש הבין ונעלב מאיל,

הסברתי לאורי שלאיל קשה ושבטוח הוא מאד רוצה לתת לאורי יד, ואכן אחרי עזרה קטנה של שונית שני המתוקים האלה הלכו יד ביד...

טיילנו לנו בכייף,

אחר כך חזרנו לאוטו, בדרך שוב אורי תיפס על התותח, ואיל גם רצה, פעם ניסה פעמיים... ובפעם השלישית - הוא הצליח!!!

מעולם לפני כן לא לא תץיפס כעל התותח, אז גם אבא תיפס .. ושלושם רכבו על התותח....

אני מאד מאד התרגשתי.

 

אורי הלך להסתכל על שאר הפסלים, הוא  כבר היה מאד עייף וכעס עלי שצילמתי אותו,

הוא התחיל לבכות.. איל נגש לפסל לנסות להבין למה אורי בכה, מי זה העז להציק לאחיו וקטן ולגרום לו בכי....

 

הבקר הלכנו לים, אורי כל כך שמח, רץ וקפץ ונכנס למים ובנה ארמון וחפר בור.....

אז א העבודה המוטורית של היום עשינו בים.

 

אחר כך נסענו למתחם התחנה חשבנו שמוזיאון צה"ל יהיה פתוח. אבל לא- היה סגור,

טיילנו לנו , אורי צבע דינוזאור בצבעי יפים וקיבל חרב ונדן מבלון,

אכלנו במסעדה אוכל מאד מאד טעים (ויקר..)

עכשיו אנחנו במנוחה,

אולי עוד מעט נרד שוב לים.

 

מחר יש לנו הזמנה למוזיאון הילדים בחולון.

ואחר כך אולי נפגוש את לימורי.

 

 

כייף לנו מאד.

 

 

חג שמח לכולם!!!

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 26/5/2012 15:46   בקטגוריות אוּרי, איל, אביב 2012, גדילה, הורות, הנושא החם, כיופים, חופש, מרגש, משחקים, משפחה  
הקטע משוייך לנושא החם: חג השבועות
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא של אוּרי ב-27/5/2012 18:57
 



חוגגים חמש - ההכנות 2


אז ככה,

אורי מאדמאד רוצה לחגוג בבית עם חברים מהגן יומהולדת,

אתמול דיברנו על זה הוא כבר יודע בדיוק מה הוא רוצה,

הוא רוצה 6 ילידים מהגן, ואת בני הדודים שלו.

הוא רוצה להכין עם הילדים כובעים.. מנייר.

ולהכין איתם סירות פירטים מבקבוקי מים...

 

אני צריכה להמציא סיפור רקע.

ולהחליט על יום ושעה.

אני מתכננת על אחד מימי רביעי בערך ב-5.

אבל צריך לסגור את זה.

את המקום כבר החלטנו, נעשה את זה בגינה ע"י הבית..

יש שם יופי של דשא.

 

אני אישית מאד לחוצה מהרעיון,

למרות שאני הרי יודעת להפעיל ילדים,

אבל משום מה אני מאד לחוצה.

חייבת ממש חייבת לאסוף את עצמי

ולארגן לנסיך יומהולדת כייפי.

 

בוקר טוב!

 

 

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 21/5/2012 09:18   בקטגוריות אביב 2012, אוּרי, אני, יומהולדת, פעם ראשונה  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא של אוּרי ב-25/5/2012 21:41
 



לדף הבא
דפים:  

58,504
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , האופטימיים , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמא של אוּרי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמא של אוּרי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)