אני אמא

אורי שלנו,

היום לפני שבע שנים נולדת ובמטה קסם שפרת את חיי לאין שיעור.

שבע שנים של אהבה שמחה חיוכים ולא מעט אתגרים.

שבע שנים של דאגות, סיפוק  ולמידה.

שבע שנים של אמהות.

כל כך חיכיתי לך שתגיע לחיי,

כמו בכל ערב גם עכשיו אני אומרת לך:

אתה בדיוק ממש בדיוק מה שחלמתי עליו,

והמון המון תודה לך שאתה הילד שלי והנסיך המדהים שלי.

תודה על כל חיבוק ונישוק.

תודה על כל צחוק,

תודה על כל מחשבה שאתה משתף אותי.

אני אוהבת אותך עד קצה העולם ועוד הרבה מעבר לזה.

ילד שלי,

העולם מחכה לך שתגדל ותמלא אותו בחכמה בחום ובאהבה שיש בך,

אני מאחלת לך המון המון סקרנות, והצלחה,

הרבה שמחה ואהבה,

חיבוקים.

תשאר מה שאתה ילד פלא שלי, 

נסיך אהוב ואוהב,

מתוך שינה הלילה קראת לי כדי להגיד לי שאתה מאד אוהב אותי,

ועשית לי את הלילה הרבה יותר מתוק.

וכמו בכל שנה אני שוב מקדישה לך את השיר

http://youtu.be/hxXnQbr6Sqc

צעיר לנצח

של רמי קליינשטין

והשנה אני בוחרת להקדיש לך נסיך גם את שירוו המדהים של מוקי.

http://youtu.be/QgsLpE4ULfA

אני שרה לאורי אותי עם שינוי קטן...

אני שרה אמא במקום אבא,

אבל בגלל שאני מכירה הייטב את אבא של אורי אני בטוחה שהוא מצטרף לכל מילה!!

אוריקי המון אושר שמחה,

חברים טובים, 

החלטות ובחירות טובות.

הרבה חיוכים והצלחות.

שנים של אושר והצלחה

אוהבת אותך המון המון

אמא

עריכה מאוחרת:

הנה קישור לסיפור הלידה של אוריקי.

היום כשחזרו אורי וחברו מבית הספר נכנס אורי לאמבטיה,

ו.... סגר את הדלת,

כשסיים את עינניו, הוא לא הצליח לפתוח את הדלת...

גם אני כשניסיתי לפתוח את הדלת לא הצלחתי.

ניסיתי לדחוף, למשוך ולא הצלחתי.

אורי אמר-

אין בעיה נתקשר למכבי אש הם יעזרו לנו,

שנים של צפיה בסמי הכבאי מביאה את הילד למצב שהוא יודע את תפקידיו של הכבאי.

וכך עשיתי, התקשרתי למכבי האש בניסו לעזורלי דרך הטלפון אבל-

אורי ישב לו באמבטיה, ואמר ליש לי מים ואני בסדר אל תדאגי,

(אתמול בבקור האפיפיור נתקעתי בפקק ואמרתי לאבא מה היה לי רע, היה לי מים ורדיו מי צריך יותר.)

חיכינו למכבי האש הגיעו שלושה שני גברים ואישה אחד,

ראשית התפלאתי ומאד שמחחתי שיש איזה כבאית אישה,

הם פתחולאורי את הדלת היה מעניין לראות מה הם עשו,

הכבאי בקש בקבוק קולה, לנו בבית אין קולה,

אז הכבאי הלך למיחזורית והביא בקבוק...

למה דווקא קולה??? כי הפלסטיק בו יותר עבה,

הוא פרס את הבקבוק ויצר מעין קלף, אותו הכניס בין המשקוף לדלת, וכך הוא פתח את הדלת.

החבר של אורי היה מאד נרגש מעצם ההזמנה של מכבאי האש, ובצדק.

אורי יצא מהאמבטיה, מחוייך אמר תודה לכבאים.

אז זהו זו החוויה שלנו היום.....

בליבי הודתי לסמי הכבאי שבזכות הציפה בו ... היה לאורי הבטחון שהכל יהיה בסדר,

הוא לא פחד ולא בכה, רק שתה מים, ולכלך את הריצפה.

עכשיו החלטתי שאני מחליפה את הדלתות בבית....

גל, ביתה הצעירה של מיכל בת-דודתי חוגגת בת=מצווה,

הכנתי לה עוגת ניקי הכבשה, ובזכותה למדתי מיהי ניקי..

אז גלגול,

המון המון מזלטובים מאיתנו,

הלוואי שתמיד תחייכי, ותצחקי,

שתמיד יהיה לך טוב, והאושא תמיד יהיה באיזור.

המון המון אהבה והצלחה,

טונות של חיבוקים,

אוהבים אותך המון,

אנחנו כאן...