מעבר לפוסט הקודם יש כל כך הרבה דברים שעושים לי בעצם לנו טוב.
אני אתחיל הפעם עם עצמי...
נס קפה בלי סוכר עם קצת חלב.
ספר טוב, כשאני כבר מצליחה לקרוא והעיניים לא מעצבנות אותי.
סרט טוב, שזה אומר סרט בנות כזה שבוכים בו.
רכבות הרים, אני כל כך מפחדת מהם וכל כך אוהבת את זה, אחרי צעקות פחד כאלה, מרגישים טוב.
בגד בית נוח, כזה שאני לא מעיזה לצאת איתו מהבית אפילו לא עד פח האשפה, אבל הוא כל כך נוח.
נשיקת בקר טוב מאבא ואורי.
אמבטיה עם מלחי אמבט, רק כל כך חבל על המים.
כשאוּרי אומר לי שהוא אוהב אותי, אין אין הרגשה יותר טובה מזה.
שיחת נפש עם חברה טובה, כל כך הרבה זמן כבר לא עשיתי את זה.
צחוק עד לב השמים.
כשתלמיד אומר לי, הבנתי איזה כייף, הרי בשביל זה אני מעל ל-20 שנה מורה.
כשתלמיד מצליח, ואני יודעת שזה בזכותי, בזכות ההתמדה שלי בזכות הנגיעה בו במקומות הנכונים.
כשהבית נקי, נקיון כזה של פסח.
ובעקבות הקודם... כשזרקתי המון המון המון דברים שכבר לא משתמשים בהם, כל כך קשה לי לזרוק ולהפרד מדברים.
המשפחה הקטנה שלי.
המשפחה המורחבת שלי.
החברים שלי.
כשאני קמה בבקר עם ערכי סוכר נורמאלים.
כשאני מצליחה לעמוד במשימה של הליכה יומית... (אבל אני כל כך לא מצליחה- מקווה שאצליח לאסוף את עצמי עכשיו בחופשה.)
מה עושה לאוּרי טוב?
להחזיק את נון ונונה.
כשאנחנו משחקים איתו.
לשמוע סיפורים
ללכת לסבא וסבתא.
להיות עם בני הדודים שלו שהם גם החברים שלו.
לאכול ארטיק סולרו (Sorelo כפי שהוא אומר את זה)
נשיקת ריפוי כשכואב.
קרח בכוס המים שלו.
מגרש משחקים וג'ימבורי.
אני מאמינה שיש עוד...
אבל הנה הילד התעורר ,
הולכת לעשות לי טוב ולתת לו נשיקה.
בקר טוב!
(זהו תמה השנה הזו, אני לא מאמינה ששרדתי אותה... )
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אמא של אוּרי
