לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אני אמא


הרבה שנים חיכיתי לרגע הזה. חיכיתי ובסוף זה קרה, אני אמא. אני אמא של אוּרי, שנולד בהדסה עין -כרם, ב-28 במאי 2007 לאבא ואמא שמאד מאד אוהבים.

Avatarכינוי:  אמא של אוּרי

בת: 62

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2010    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2010

מה זה בית??




כשאורי כאן למרגלותי ישן על שמיכה שפרוסה על הריצפה.

כשאבא בחדר השני ישן ונוחר בעוז.

כשהכיור מלא בכילים מהאוכל שהכנתי לארוחת צהרים.

כשעל הספה מונח העיתון, וכל חלקיו מפוזרים.

כשכוס קפה מנוחת כאן על ידי, וצלחת עם עוגיות שהכנתי בעצמי.

כשאני יחפה עם שימלת בית ושיער אסוף.

כשעל השולחן מונח הגלוקומטר שלי (מד סוכר או מבדקה בשפת בני הבית)

האינסולין בסלסלה ירוקה.

כשמאחורי מדפים עם חומרי יצירה לאורי וגם לי.

כשמסביבי המון המון ספרים, כלי כתיבה, צבעים, דפים וברסטולים.

והמחשב כמובן...

כשיש שפה שהיא שפה של הבית...

כמו מבדקה.

כמו אמאלי אני אוהב אותך...

כשמשהו מבין כשאני אומרת:

"תביא לי בבקשה את הזה של ההוא..."

 

אני גרה בבית הזה עוד הרבה לפני אבא ואורי.

תמיד חיפשתי לצאת החוצה ללכת לחברים להורים לאחים...

כיום אני לא כל כך רוצה לצאת.

מצידי שכל העולם יבוא אלי -(רק לצערי הבית הזה קטן..........)

זה בית בשבילי כשבעצם אנילא רוצה כל כך לצאת,

ואם אני יוצאת אין מאושרת ממני לחזור.

 

 

אורי על הריצפה ישן

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 29/9/2010 15:34   בקטגוריות אני, הנושא החם, סתיו 2010, תמונות  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא של אוּרי ב-3/10/2010 09:46
 



כמה שאלות...


גם לי יש כמה שאלות שאותן אני שואלת כבר הרבה זמן.

 

1. איפה הוא היה אבא של אורי כל השנים האלה שחיפשתי אותו?

 

2. אילו היתי פוגשת בו אז... מזמן, האם בכלל היינו מתחברים?

 

3. למה תמיד דברים נראים לי כל כך מסובכים ומפחידים ובסופו של דבר הם לגמרי לא ככה?

 

4. למה נותנים אגוזים למי שאין לו שיניים?

 

5. מה יהיה אורי כשיהיה גדול?

 

6. למה למרות כל הטוב, לפעמים כל כך לא טוב לי?

 

7. איך זה שחיוך/חיבוק/מילה אחת של אוריקי משכיחה את הרע ומעצימה את הטוב?

 

8. מתי אני אלמד שאם משהו מתקלקל בחיים זו לא סיבה לשבור את הכילים?

 

9. אין היו נראים חיי היום ללא אבא ואורי?

 

10. מה לעשות כדי לשמר את הטוב הזה עוד המון המון זמן או יותר טוב מה לעשות כדי העצים אותו?

 

חייבת עוד אחת...

11. למה אני לא ישנה בלילות?????????????????????

 

זה פוסט שהיה לי קשה לכתוב למרות שיש לי המון המון שאלות.

אולי כי הוא די חושפני.

אולי כי הוא ללא תשובות לרוב.

 

חג שמח!

ואולי כי הייתי צריכה לבחור מתוך כל השאלות רק כמה מהן.

 

 

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 28/9/2010 13:28   בקטגוריות אני, מחשבות, סתיו 2010, תיסכול, הנושא החם  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא של אוּרי ב-30/9/2010 08:24
 



מקל קסמים.


לאורי יש פחדים בלילה.

הוא מתעורר, ובוכה שיש לו חרקים בחדר והם מפחידים אותו.

אני יודעת מהספרים זה בדיוק הגיל ל הפחדים,

גם ברור י שאין טעם לומר לו שלא יפחד כי הוא הרי פוחד,

וזה חלק מעולם הדמיון המאד מפותח שלו, שבזכותו סמי הכבאי כל היום מגיע לביתינו..

יחד עם זאת צריך לעזור לילד.

 

דבר ראשון האמרתי לו שנון ונונה ישנים איתו בחדר והם ידאגו שהחרקים לא יפריעו לו.

זה לא ממש עזר.

 

ואז ברגע של הברקה נתתי לו שני צ'ופסטייקס, מקלות אכליה סיניים יפים שיש לי

ואמרתי לו שאלה הקלות קסם.

אם בלילה החרקים שוב יבואו אז הוא יוכל להפחי אותם עם המקלות והם יבהלו ולא יבאו יותר.

בלילה הראשון אוריקי פחד להרדם במיטה שלו ונרדם על הספה,

אבא העביר אותו למיטה שלו,

 ושם את מקלות הקסמם על ידו...

אבל בבקר אוריקי קם ואמר לי "אמא את לא מאמינה, המקלות באמת עזרו לי."

בללה השני שוב בקש אוריקי להרדם על הספה,

אפשרתי לו,

ושוב בבקר אורי שמח שהמקלות עזרו לו.

ואמר לי "אמא כל הכבוד את תמיד מוצאת פתרון לבעיה..."

אמרתי לו שאני מאד אוהבת אותו ומקווה שתמיד אצליח לעזור לו לפתור בעיות.

אני ממש מקווה שתמיד אצליח לעזור לו לפתור פחדים ובעיות.

 

הלילה הוא כבר נרדם במיטה שלו עם מקלות הקסם, וישן נהדר כל הלילה.

 

אז זהו לא בטוחה שהסינים והיפנים היו מרוצים מהשימוש שעשיתי במקלות האכילה שלהם אבל לאורי זה עוזר..

 

מועדים לשמחה!

 

(לזה אתם קוראים סתיו??????????)

 

 

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 27/9/2010 10:07   בקטגוריות אוּרי, אמהות, גדילה, הורות, סתיו 2010  
25 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא של אוּרי ב-28/9/2010 13:26
 



לדף הבא
דפים:  

58,504
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , האופטימיים , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמא של אוּרי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמא של אוּרי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)