אני אמא

הדבר שאני הכי הכי מתחרטת עליו הוא שלא הצלחתי להביא לאורי אח או אחות.

שיגדל איתו, יתחלק איתו, יריב איתו, ישחק איתו, יעזור לו ויעזר בו...

ויחד עם זאת בכל יום ויום בכל רגע ורגע מודה על מה שיש.

על אבא ועל אורי.

אמנם מתחרטת.

אבל מאושרת נוצרת  ומחבקת הכי הכי חזק את היש.

אתמול נפגשנו עם איל שונית ומירה במנל בתל-אביב.

ישבנו לנו הארומה, אכלנו שתינו ויחלקנו מתנות.

קנינו לאיל לחג שני ספרים, לשמחתנו נרשמה התלהבות רבה מהספרים.

אורי קיבל משחק בו יש לחפור בגוש גבס ולגלות אביר שלו חרב ומגם,

בהתחלה אורי לא התלהב, הבוקר בבית שהוא התחיל לחפור, נרשמה התלהבות רבה.

אחרי האכול השתיה והפטפוטים, הלכנו לקבלת שבת של בית-תפילה ישראלי שהיתה בנמל.

כל כך נהננתי, אניאוהבת את המסגרת היראשלית הזו.

הרב תקע בשופר. תמיד השופר מרגש אותי מאד.

ואל מול השמש העוד מעט שוקעת לתוך הים זה היה עוד יותר מרגש.

אחר כך היתה קבלת שבת, מיוחדת לשבת הראשונה של שנת תשע"ה

עם שירי שבת ישראלים וחלקי תפילה מהמקורות.

כשהרב הכריז על תפילה דמומה הוא אמר את העמוד הסידור התפילה המיוחד

הוא הוסיף ואמר שגם תפילה פרטית מהלב טובה באותה מידה.

זה נפלא בעיניי, לא תמיד מה שכתוב הוא נכון לי עצמי, לא תמיד המתפלל יודע לקרוא, 

לא תמיד התילפה מתאימה לאיש/ה מסויים והוא/היא הוזמנו לשאת תפילה משל עצמם.

הזכיר לי את הסיפור הנפלה שלימדתי לא פעם בבית הספר,

סיפור שנקרא "התפילה שבלב" (אני מקווה שאני לא טועה בשם הסיפור)

אני מאד מאד נהננתי, רקדתי וקפצתי עם אוריקי.

בשלב מסויים אורי השתעמם וגלי הים נתנפצו בחוזקה על הקיר

אורי הלך קרוב קרוב והתרטב הייטב.

מכל הלב! והילד היה מאושר, ורטוב...

הילד היה מאושר.

ומה אני צריכה יותר מזה?

אבא אומנם קצת דאג שמא הוא יתקרר ויהיה חולה מזה שנרטב,

והלך לחפש לקנות לו חולצה יבשה, הוא לא מצא.. ובנתיים אוריקי התייבש.

אני קניתי לי דיסק עם שירי התפילה של בית-תפילה ישראלי.

היה יופי של התחלת שנה,

וזה מבטיח שהשנה החדשה תהיה פשוט  נפלאה!

מנסה לחשוב על 12 הדברים הכי חשובים שקרו לנו השנה.

לנו זה.. לאבא, לאורי ואני כל אחד לחוד וכולנו יחד.

אז..

אורי

רכש המון חברים חדשים בבית הספר,

סיים כיתה א' וקיבל את החומש הראשון בבית הספר.

הוא שמח ופורח בבית-הספר, ואני כמובן שמחה איתו יחד.

היינו בפעם הראשונה עם אורי בחיפה,

ראינו יחד את האופרה הראשונה.

חגגנו יום הולדת עם מפעיל חיצוני.

אורי ויתר על המעקה במיטה.

אוריקי כתב פוסט בבלוג שלי,

וחגגנו לאיל אח של אורי בר מצווה, אורי מאד מאד התרגש,

ושר בפני גהל רב שיר שלמד בבית מספר.

אורי ישן בפעם הראשונה מחוץ לבית, פעם אצל חבר ופעם אחרת אצל הורי במודיעין.

אני

למדתי להנות מהחופש האינסופי הזה,

מצאתי את עצמי כותבת יותר, יוצרת יותר.

ונהנת מאד מלבשל, ולהכין, ולפנק את בני משפחתי.

מצאתי לעצמי קוסטיקאית מקסימה.

שברתי בלוק באל-הלב.

ויצרתי לעצמי עוד כמה חלומות.

אני נהייתי ועד כיתה וגם ועד הבית...

אבא

הוא ממשיך בכל יום להוכיח איזו בחירה נפלאה עשיתי.

הוא חגג בהתרגשות רבה את הבר-מצווה של איל.

אבא שלנו תמיד תמיד תומך בי, ומעודד ואוהב, וזה בכלל לא מובן האליו.

אבא בכל שבת הולך לשחק עם אורי כדורגל, וזה מקסים מאד בעיניי.

וכולנו

לנו היתה מלחמה מפחידה.

והיו לנו ימים של שמחה, והרבה התרגשות.

קנינו ספה חדשה.

ודי.וי. די חדש,

וגם מערכת סי.די. חדשה.

ואפילו מכונת כביסה חדשה רכשנו אחרי שהישנה מתה לה מוות טבעי.

נסענו לחיפה, והיינו בהצגות והמון סרטים.

אז אומנם יותר מ-12

אבל זו היתה השנה שלנו.

אני בטוחה ששכיתי עוד אירועים כאלה ואחרים..

מאחלת לכולם ששנת תשע"ה תהיה הרבה יותר טובה.

שיהיו ימים טובים, שמחים, ומאד מאושרים.

שנה טובה.