שוב מתכסה בשתיקתך
מאבדת את עצמי
בין המילים נותרה דממה
הדמעות בוכות איתי
אל הסדקים הראשונים
שנחרטו בי עם השנים
ובתוכי אדע שכבר לא נשאר לי דבר
חלק ממך
הלב שלי נקרע כשאתה שם
תמיד אתה חוזר ונעלם
מה עוד נשאר לי?
רק חלק ממך
ובלילות הלבנים
האם דמיינת את פני?
כמה בכיתי שתחזור
כמה רציתי ,כואב לזכור
כבר עייפה רק מכמעט
אז אשמור לי מעט
חלק ממך...
גם אם נשברתי היום
תדע שלא אהיה שלך מחר
יש בי עוד כח ללכת
אבל יודעת שיישאר חלק ממך,
הלב שלי נקרע כשאתה שם...
טוב אז כבר פורים ומזמן לא עידכנתי
מאז הפוסט האחרון כבר הספקתי לנגן בקונצרט, לסיים בגרויות, לסיים את התיכון, לצאת לחופש, לנסוע לחו"ל, לחזור, להתגייס, לעבור טירונות, לעשות קורס, לעבור חפיפה ולהתחיל תפקיד מדהים במדור מדהים לא פחות.
כבר 7 חודשים בצבא והזמן לא מפסיק לרוץ.
הפעם יש יותר לבטים. אני מתחילה להתחבר לענף ולאנשים המדהימים בזירה. הלב שלי מתחיל לקבל החלטות בעצמו שאותם אני צריכה ליישם בעתיד הקרוב בהחלט.
ולמרות זאת- טוב לי. אני בהחלט מוכנה לשרת במקום הזה בשנה וחצי הבאות. יש לי חברים מדהימים ממסגרות חברתיות שונות ואני לא מפסיקה להמשיך ולהכיר עוד אנשים.
שבוע שעבר היה לנו טיול, היה בהחלט מדהים. התגבשנו המון. עכשיו פורים והיום אני בחופש, מחר חוגגים בבסיס. ואוטוטו פסח מקווה שלא ייצאו לי יותר מדי שמירות ועניינים. בכל זאת, זה בערך החג היחיד שאותו אנחנו כן חוגגים עם המשפחה :)
מקווה להמשיך לעדכן בזמן הקרוב,
מתגעגעת לכתוב
3>
מור
כינוי:
still hope
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
