מאוהבת בשלווה וביופי, אבל לעולם לא אשקע יותר מדי בהם. ככה אני, דווקא הדברים שאני הכי אוהבת אני לא אבחר אותם כאפשרות להתעסק בהם בחיי היומיום שלי, כדי לאזן, כדי לא לחיות בבועה.
אז ככה...עד כה ביליתי את החג בצורה יבשה אך ממחר אני הולכת לקרחנות בנתניה...
כל חוסר המסגרת הזה עושה לי רע...
יאללה אני כבר סופרת את הימים עד לגיוס....
התלבטתי אם לכתוב על הנושא החם אבל החלטתי שאת כל מה שהיה לי לומר בנידון כבר הוצאתי, ועכשיו אני כמו כולם מחכה ומאחלת שישוב הביתה בריא ושלם (לפחות מבחינה בריאותית). אמן!!!
ככה גם היה עם שני הקודמים....לא יודעים עד הרגע האחרון מה מצבם צריך לנחש, ברוב הפעמים המצב הוא הגרוע ביותר. הם מביאים קלטות, גם אנחנו אמורים להביא קלטות. אנחנו אנושיים בהרבה מהם, זה ברור, זה סימן ההיכר שלנו, וזו גם התכונה שהם מנצלים. אם לא יהיה כוח חזק שיעזור לנו המצב הזה לא יכול להימשך כך. אנחנו צריכים להמשיך להילחם בהם ולשמור על הצביון ההומני שלנו. בסופו של דבר כל העיכובים יסורו ונעמוד מולם ללא מגן, ומגן זה מה שאנחנו צריכים, להשתוות אליהם בכוחינו ואז להילחם בהשקפות. אז למה מר אובמה היקר מתעקש לנתק בעדינות מלכותית הרבה מקשרי מדינתו עם ישראל?