עברו כבר כמעט 3 שבועות.
לא במת יצא לנו לדבר .. חוץ מכמה פעמים ששאלתי אותך אם נחזור וכאלה. כל השאר זה לא היה דיבורים אמיתיים, לא דיבורים כמו פעם.
אני כל כך מתגעגע אליך ילדה שלי, כמה שאולי כבר הפנמתי שאנחנו לא ביחד, אני מתגעגע ואוהב.
אולי בווליום אני ינסה להיות עם מישי, אולי זה ישכיח ממני אותך, אולי אני יצטער עלזה, לא ממש אכפת לי כבר.
קשה להמשיך הלאה, אחרי שככה נקשרים לבן אדם.
אני לפעמים מרגיש שאני לא רוצה לשכוח אותך .. אבל בעצם זה הדבר היחיד שאולי יגרום לי להרגיש יותר טוב.
כיף לי לשחזר את היום האחרון שראיתי אותך, שזה גם היה היום האחרון שהיינו ביחד, בעצם זה היה יום לפני, כי ישנתי אצלך חח.
איך שהצקתי לך ואחר כך רדפתי אחריך בבית ובסוף במטבח תפסתי אותך, חיבקתי אותך, ופשוט החזרת לי חיבוק.
עצוב לי פה בלעדיך, אבל תכלס .. אני כבר יודע שהגיע הזמן להמשיך ושמה שהיה לעולם לא יחזור, לא שווה לפתח תקוות שווא.
מתגעגע ואוהב, אבל יותר מכל מקווה שאת מאושרת =]
יהיה טוב יהיה טוב.
SD.