I’m broken

אני משתגעת כבר.

פגעת בי יותר מדי פעמים, ואני עדיין סומכת עליך, עדיין אוהבת אותך,

עדיין נותנת לך להתקרב אליי, ולפגוע בי שוב.

למה? כי אהבה זה הרגש שאמור להיות הכי טוב, קסום,ממלא ומאושר, אבל בפועל זה הרגש הכי כואב, מתסכל ופוגע.

אהבה זה הרגש שאמור לגרום לך להיות עם האנשים שחשובים לך, שקרובים אליך. להתקרב אליהם, לדבר, לצחוק, לבלות איתם אבל בפועל הוא גורם לך להיפגע מהאנשים שהכי חשובים לך, אלה שאתה מוכן לעשות בשבילם הכל - בכל זמן, בכל מצב, כל דבר; העיקר שלהם יהיה טוב, שהם יהיו מאושרים, שהחיוך הזה, שגורס לך להתמוסס כל פעם מחדש יהיה מרוח להם על הפנים.

אבל לא.

למה שזה יהיה כ"כ פשוט? ועוד כשאפשר להיפגע, לבכות, להישבר? חלילה.

למה שיהיה לי טוב כשאפשר שלא?

אני כבר לא יודעת מה לעשות עם זה, אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי.