אני לא יכולה לזוז, אבל יש לי הרגשה טובה כזאת.
היום היה בסדר, לא משהו מעניין.
שיעור ספורט היינו צריכים לרוץ 2000.
היה פאקינג קשה.
אבל לא סיימתי, לא היה לי כוח, למה מי מת מה זה השטויות האלה להריץ אותנו?! ועוד בעליות?!
דבר אחד יש לי להגיד - פ'חחחח.
אני נשמעת כ"כ פקאצה שיש לי בחילה. נייס.
קיצר אח"כ היה בלה בלה בלה [:
ואז הלכתי לבר "יש קיבלתי עוד קקי" הבת,
ואז יצאנו לטייל עם הכלב החולה שלה, והוא הריץ אותנו עוד קצת (לא נחמד, המושב שלי רק עליות)
עד שאני עברתי להחזיק אותו והוא נרגע. מפתיע, חזבתי שהוא שונא אותי.
ואז הלכתי לאירובי ושוב- עלייה שמסיבה לא ברורה הרגשתי צורך לרוץ.
אז רצתי כמעט את כולה.
ואז הייתי באירובי אחרי שלא הייתי איזה 464542 שנה,
והיא עשתה קיקבוקסינג שהיה יותר קשה מתמיד, ולא, זה לא רק היה בגלל שלא הייתי הרבה.
אז לחזור ישר לזה, אאוצ'.
מחר כ"כ יכאב לי . פאאאק.
אני חושבת שאני מתפרקת.
אבל בסך הכל יש לי הרגשה טובה, לא יודעת למה.
הכל כואב לי, ואין לי כוח למצמץ אפילו,
אבל אני מרגישה טוב כזה. בערך.