זה הבוקר הראשון שאני קמה ויש תחושה של חורף, כמו שאני הכי אוהבת, וזה בכל זאת לא עזר, אני בכל זאת לא מחייכת, וזה בגללך.
בוקר ראשון של חורף, דבר שבד"כ גורם לי לאושר כ"כ גדול, ואני מדוכאת.
אני כ"כ מתאמצת בשבילך, בשביל הקשר הזה, ובסוף אני חוזרת לאותו מקום - פוגעה.
הפסקתי לעשן, והיה יחסית בסדר. אבל עכשיו אני כ"כ רוצה אחת, אחרונה, אחרי באמת הרבה זמן, ואני לא נותנת לעצמי- רק בגללך. אני יודעת שאתה שונא את זה, שזה עניין עקרוני- אז אני אוסרת את זה לעצמי, למרות שלא תדע, למרות שאני גם ככה לא אראה אותך, אתה לא תרגיש.
אתה אפילו לא יודעת מה אני מקריבה בשבילך. אין לך מושג מה אני עושה לעצמי בשבילך. אתה גם לא תדע, וחבל.
כל החג חיכיתי לך, חיכיתי שהוא יגמר כדי שתתחבר, כדי שנוכל לדבר, אכלתי את עצמי, סתם, ובסוף זה נגמר ככה. בסוף שוב לא נרדמתי, בגללך.
גם לא ישנתי, גם אל דיברנו, גם התעצבנתי, גם התחרפנתי.
אני מתגעגעת.
אני רוצה חיבוק, אני מתגעגעת כ"כ לחיבוק שלך.
אני רק רוצה לשבת, לעצום עיניים ושתעטוף אותי- תחבק אותי, תשחק לי בשיער.
שרק תסתכל לי בעיניים ותחייך.
