קשר אמיתי, ולא אחד בין בני זוג
קשר שהוא כנה וחברי
שהוא חושב ודו סיטרי
שיכולים להגיד בו הכל, והכל יתקבל.
ואחד שאפשר לבכות כשקשה
שאפשר לשמוח גם כשאין סיבה
שהוא נכון בכל רמ"ח איברינו
שלא משנה מתי או איך הוא תמיד יהיה.
קשר אמיתי כמו הקשר שבין הכוכבים.
חברים שבאמת. שאוהבים אחד את השני, באמת.
אפילו אם הם לא בני זוג.
ואני?
מעולם לא הצלחתי ליצור משהו כזה.
לא ידעתי ליצור אחד שכזה
מעולם אולי לא רציתי בכך.
רק בנאדם אחד בכל העולם הזה, הצליח לבוא אלי בדרישה שכזו
ליצור משהו אמיתי.
וכנראה שזה הבנאדם היחידי שהקשר שלי איתו הוא אמיתי.
למה ליצור משהו כנה אמיתי ואוהב, אני אעשה, ואצליח, ואהב.
אבל כשזה מגיע לבני אדם, לא אעז לפסוע בדרך הזו.
למה אתם דורשים ממני לעשות את אותו הדבר, שאני לא יודע?
במקום ללמד אותי איך.
יתכן והפנס שלי כבה, ואני על אותה צומת דרכים.
אבל למה ממני תדרשו ללכת לבד. ובחושך. באותה דרך בודדה?
אני לא יודע אתה הדרך, ואני לא יודע איך ללכת.
ובכל צעד אני תוהה לעצמי למה?! אם אין מי שילך איתי.
ובכל נפילה אני שואל את עצמי.. למה? אם אין מי שיעזור לי לקום.
ובכל צומת מחדש. אני שואל את עצמי באיזו דרך אני רוצה ללכת.
ואני בוחר בדרך השניה. כי אני יודע שהדרך הראשונה היא כל כך יותר נוראה.
אני בוחר בדרך שעדיין לא נסללה. אבל אני תוהה לעצמי בכל שלב של הדרך.
למה אין איש שמחכה לי שם?
אולי אני צריך לעצור. ולחכות. ולמצוא אש קטנה.
ולחכות שמישהו יבוא איתי.
כי לבד, אין לי מושג לאן אני אגיע.
ואף אחד לא יחכה לי. כי אני רץ. תמיד רץ.
נטשו כוחותי מלרוץ. ומליפול נמאס לי.
וזה מה שאעשה היום. אעצור. ואחכה.
כי אותם אנשים שהלכו איתי.. כנראה נשארו מאחור.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: