נראה כאילו הכול מתנהל כאן בצעקות

אין שיחה אחת שמתחילה ונגמרת בטון רגיל,שקט..רגוע,לא מכירים כאן את המילים האלה

ואת..מה יש לך???

העולם לא מתנהל לפי הכללים שלך אז את מתפרצת

המשרתים הקטנים שלך לא באים ומנשקים לך את הרגליים אז את מתחילה לצרוח

ואיך שאת תמיד מאשימה אותנו ומזלזלת "אה??הינו צריכים לחכות לפרינססה הקטנה?סליחה,לא ידעתי"

"למה אתה כזה נודניק??נבלה,למה אתה מציק?"

ועם אנחנו עושים משהו..את כמובן יודעת לעשות אותו יותר טוב,ותמיד שמחה להציק ולטעון ש"ככה לא עושים"

ותמיד את הקדושה המעונה.."אוי,למה יש לי ילדים כאלה?" "עם אני לא עושה אף אחד לא יעשה"

למה יש לך ילדים כאלה? כי את לימדת אותנו טוב מאוד להתנהג כמוך

ותאמיני או לא,אנחנו עושים הרבה מאוד,המון,אבל את כמובן לא יכולה לראות את זה,את עסוקה ברחמים עצמיים.

אני גם מאוד מצטערת שאני לא מצליחה בבי"ס כמו שאת היית

שאין לי כלכך הרבה חברים כמו שהיו לך

שאני מעדיפה להשאר בבית מאשר לצאת החוצה ולהרגיש חרא

אני ממש מצטערת שאין לי חיים מושלמים כמו שלך ושאף אחד לא רודף אחרי

לא,בעצם אני לא מצטערת

החיים שלי הם החיים שלי,ואת לא תתחילי לנתח אותם לפי הקריטריונים שלך.

מה שמציק לי במיוחד זה שאת יורדת עליו,על זה שהוא שכחן,מוגבל שכלית וכל זה..וד"א יורדת גם עלי,כי זה עבר אלי בגנים

ואת לא קולטת שמילים כאלה פוגעות באמת,במיוחד ממך.

את גם לא מבינה למה אני לא רוצה לבלות איתך לבד..אני יסביר לך..

כל פעם שאת מחוץ לטווח השמיעה שלהם את יורדת עליהם וטוענת שהם בכלל לא אחראים,וכשאני מנסה להגן עליהם,את מתגוננת ומתפלאה

"אבל אני ככה..והם לא עושים טוב.."

וזה מעצבן,שאת יורדת ומתלוננת עליהם,שקשורים אליי בדיוק כמוך,ומצפה שלא יחזירו לך,כי חס וחלילה אין בך שום פגם

והדרישות בבית..באה הביתה,והטלויזיה חייבת להיות פנויה,כי את צריכה את התוכניות שלך..(כן..להרדם מול ערוץ 2 זה ממש תוכנית נהדרת) 

ועם הוא יושב שם,לא משנה עם דקה או שעה,הוא ילך,כי לך מגיע,אחרי יום קשה של עבודה,(ואפשר לחשוב איזו עבודה קשה יש לך) מנוחה.

ולרדת מהמחשב,כי את צריכה לעבוד..

וזה ממש מעניין שכל פעם שבאים לשאול עם אפשר את המחשב,את משחקת במשחקים הפגרים האלה..

כן,יופי של עבודה.

פרינססה אני?..פרינססה מחקה פרינססה אולי..

אני סיימתי לשתוק

אני כותבת מה שאני רוצה

אבל לך אני לא יגיד את זה

כי בניגוד אליך,לי יש כבוד

ולי יש רגשות,תאמיני או לא

וזה עוד לא נגמר

אני בטוח אחזור לזה