אני:
 לא עם כולם אני יכולה להסתדר אבל,מה לעשות
הוא:
 את אומרת שאת רוצה לעשות את זה?
 אני אגיד לך באילו מילים אפשר להשתמש במקום"רוצה" או "לא"
 תגידי שאת בוחרת במשהו שאת רוצה
 "אני בוחרת"
 ובמקום להגיד לו לדברים
 שאת לא רוצה
 תגידי "אני מעדיפה"
 לדבר שאת כן רוצה
 אני:
 אני בוחרת ומנסה להסתדר עם ה***ה שנמצאת איתי בדירה,זה לא עובד

הוא:
 מה היא עושה לך?
 אני:
 לא משנה,אני מנסה לעבור את זה
 זה חלק מההתמודדות
הוא:
 את גם תצליחי
 צריכים להנות מהחיים לא לסבול בהם
 תלוי אם את עושה את הדברים שאת באמת רוצה
 אני:

צריך
 לפעמים אנשים לא מסוגלים
הוא:
 אוקיי תני לנסח אחרת
 החיים נועדו שייהנו מהם
 הם קיימים בשבילך
 אני:
 החחים שלך אולי
 החיים שלי נועדו לעזרה,לתרום לאחרים
הוא:
 החיים של כולם
 הכל תלוי בדרך המחשבה
 אני:
 וכמה שזה כיף לי,זה לא מהנה
הוא:
 כדי לקבל צריכים גם לתת
 זה ידוע
 אני:
 נו,ומה אני עושה?
הוא:
 את נותנת המון אבל לא מקבלת מספיק אולי
 אולי את לא נותנת בדרך שאת רוצה
 אני:
 אני לא יכולה לבטא את עצמי כמו שאני רוצה,זה חלק מהעניין
הוא:
 את קראת את הכתבה עליי ועל אמא שלי נכון?
 יש קשר
 את יכולה
 אני:
 כן
הוא:
 את לא מעזה
 אני:
 סותמים לי תפה
הוא:
 כי את נותנת לזה לקרות
 אני אתן לך דוגמא
 אני:
 אני מעדיפה להיות שקטה מאשר להפגע יותר
הוא:
 לפני כמה זמן לא היה מוצא חן בעיניי איך שההורים שלי התייחסו אליי
 אז אמרתי להם
 שאני לא יכול יותר עם ההתנהגות הזאת
 ואמרתי שאני רוצה שהם ישנו את ההתנהגות כלפיי
 אני:
 אני אגיד לך מה יקרה אצלי עם אני אנהג ככה,
הוא:
 ועד שהם לא יישתנו אני יוצא מהבית
 יצאתי מהבית ל-3 ימים

אני:
 הם יגידו לי וישכנעו אותי שזו רק הרגשה,ושהן הכי נחמדות אלי
 אתה מסוגל לזה
הוא:
 את היחידה שיודעת מה את מרגישה
 אם את מרגישה ככה
 סימן שזה ככה
 והן לא שמות לב לזה
 אני:
 זו באמת הרגשה
 יש לי תמיד הרגשה שכולם רעים אלי..זה לא נכון
הוא:
 הרגשה זה משהו מאוד נכון אם זה גורם לתפנית
 לא כולם רעים אלייך
 אך אולי
 יש כאלה שכן
 אני:
 זה מה שאני אומרת
הוא:
 בגלל שאת לא מספיק טובה לעצמך
 את אולי מרגישה שאת לא מספיקה
 אני:
 לא מספיקה למי?
הוא:
 לעצמך
 אני:
 אני יותר מידי לעצמי
הוא:
 יותר מידי זה פחות מידי
 אני:
 זה נשמע לי סתם  מופלץ..סורי

הוא:
 אם תחשבי שזה מופלץ או להפך
 בכל מקרה תהיי צודקת
 לא היה לי ניסוח אחר לזה
 הכוונה שלי
 ששתי דרכי הקיצון
 לטוב או לרע
 שתיהן לא טובות במובן מסויים
 את אומרת מצד אחד
 שאת יותר מידי לעצמך
 ומצד שני מתלוננת על זה שאת דכאונית
 ולא מסופקת מהחיים שלך בכל מיני מקרים
 אני:
 זה בדיוק מה שיותר מידי
 אני לא יכולה להתמודד עם הדכאון
הוא:
 איפה היותר מידי לעצמך?
 איפה האהבה הבסיסית והעמוקה לעצמך?
 אני:
 לא נולדה
הוא:
 יש לאנשים נטייה לרצות לרצות את הסביבה ואחרים
 הם לא מבינים שזאת לא המטרה
 הם צריכים קודם כל לתת לעצמם
 תנהגי באהבה אל עצמך
 תעריכי את הדברים שאת עושה
 תגידי תודה על הדברים שיש לך
 אני:
 אומרת,מעריכה,הכול
 יש אנשים דכאוניים בעולם
 זה מולד

הוא:
 מבחינה רפואית
 זה מולד
 מבחינה פוטנציאלית
 זה בר שינוי
 אצל כל אחד
 אין חיה כזאת לא יכולה לשנות
 יש לא רוצה
 לא מספיק רוצה
 לא יודעת מה אני רוצה
 לא סומכת על האינטואיציה שלי
 יש המון תירוצים
 המון
 המון תלונות שאפשר להמציא ברגע
 אני חושב שזה מקרה טיפוסי של פחד מאושר
 פחד מהדבר הזה הלא מוכר
 שנקרא אושר
 או מה שאת רוצה
 כי את רואה את המכשולים לפני המטרה
 כדי להגיע למה שאת רוצה
 את צריכה להתעלם מהמכשולים האלו
 יש מיליון ואחד דרכים להיות מאושרים
 את רק צריכה לבחור

.....................

הוא:חשוב לי שתביני נקודה.

התפנית הזאת יכולה לקרות בכמה דקות פלוס מינוס.

אני כל כך אוהבת אותך על זה:)