התחלתי לעבוד במחסן ספרים לפני 3 ימים..

נחמד דווקא,אין כמו להתיישב על עכברים מתים,והתמלא אבק ולהרדף על ידי "חרקי אבק" (כמו שנוגה קוראת להם,ואני יודעת את השם האמיתי שלהם אבל אני לא זוכרתP: ).

תוך 3 ימים הגעתי למצב של חירפון מוחלט.

שיחקתי במשחק בפלאפון,וראיתי קודים של ספרים במקום ניקוד,ואפילו חלמתי על המחסן

לפחות הצוות של הצוללת חמוד ומצחיק בטירוף

נוגה,עדן,רז,נתי,נופר(...)נירה,אורנה,יעל ואני

אורנה היא האחראית של המחסן ספרים,והיא ממש מתוקה..אבל שוב..היא חזרה ואמרה שוב ושוב שהיא משתדלת לא להיות רעה..טוב,מצליח לה:)

יעל היא הלבורנטית,שעובדת בחופש במחסן ספרים

והיא תמיד מסיעה אותי בחזרה הביתה,חמודה

אבל רגע..למה אני בכלל עובדת במחסן ספרים בחופש הגדול האחרון שלי?

כי אני על מלגת פולין,שזה אומר שאני עובדת 10 ימים ומקבלת 1000 שקל שהבצפר משלם לי במקום המשפחה על הנסיעה לפולין.

אה,ופותחים לי חשבון בנק!!!

אני מרגישה עשירה:)

למיין ספרים ולסדר אותם לא נשמע הכי כיף,כן? טעות!!

כיףףף..זורקים את כל הספרי מתמטיקה ולא רואים אותם יותר,זורקים,לזבל,כיף!!

שוב חזרתי לעשות כושר..אבל מה כיף?

אני מכריחה את אבא שלי לעבוד גם:)

גוש שכמוהוXD

כיף כושר בבית..אבל נראה לי יותר כיף בחדר כושר..אבל למי יש כוח להכין תיק לחדר כושר ולמצוא הסעה ולחזור ברגל שכאתה הרוג...

טוב..לסיכום,זהו פוסט משעמם ולא הגיוני...אבל אחרי הכול..אני כתבתי אותו:)

נראה כאילו הכול מתנהל כאן בצעקות

אין שיחה אחת שמתחילה ונגמרת בטון רגיל,שקט..רגוע,לא מכירים כאן את המילים האלה

ואת..מה יש לך???

העולם לא מתנהל לפי הכללים שלך אז את מתפרצת

המשרתים הקטנים שלך לא באים ומנשקים לך את הרגליים אז את מתחילה לצרוח

ואיך שאת תמיד מאשימה אותנו ומזלזלת "אה??הינו צריכים לחכות לפרינססה הקטנה?סליחה,לא ידעתי"

"למה אתה כזה נודניק??נבלה,למה אתה מציק?"

ועם אנחנו עושים משהו..את כמובן יודעת לעשות אותו יותר טוב,ותמיד שמחה להציק ולטעון ש"ככה לא עושים"

ותמיד את הקדושה המעונה.."אוי,למה יש לי ילדים כאלה?" "עם אני לא עושה אף אחד לא יעשה"

למה יש לך ילדים כאלה? כי את לימדת אותנו טוב מאוד להתנהג כמוך

ותאמיני או לא,אנחנו עושים הרבה מאוד,המון,אבל את כמובן לא יכולה לראות את זה,את עסוקה ברחמים עצמיים.

אני גם מאוד מצטערת שאני לא מצליחה בבי"ס כמו שאת היית

שאין לי כלכך הרבה חברים כמו שהיו לך

שאני מעדיפה להשאר בבית מאשר לצאת החוצה ולהרגיש חרא

אני ממש מצטערת שאין לי חיים מושלמים כמו שלך ושאף אחד לא רודף אחרי

לא,בעצם אני לא מצטערת

החיים שלי הם החיים שלי,ואת לא תתחילי לנתח אותם לפי הקריטריונים שלך.

מה שמציק לי במיוחד זה שאת יורדת עליו,על זה שהוא שכחן,מוגבל שכלית וכל זה..וד"א יורדת גם עלי,כי זה עבר אלי בגנים

ואת לא קולטת שמילים כאלה פוגעות באמת,במיוחד ממך.

את גם לא מבינה למה אני לא רוצה לבלות איתך לבד..אני יסביר לך..

כל פעם שאת מחוץ לטווח השמיעה שלהם את יורדת עליהם וטוענת שהם בכלל לא אחראים,וכשאני מנסה להגן עליהם,את מתגוננת ומתפלאה

"אבל אני ככה..והם לא עושים טוב.."

וזה מעצבן,שאת יורדת ומתלוננת עליהם,שקשורים אליי בדיוק כמוך,ומצפה שלא יחזירו לך,כי חס וחלילה אין בך שום פגם

והדרישות בבית..באה הביתה,והטלויזיה חייבת להיות פנויה,כי את צריכה את התוכניות שלך..(כן..להרדם מול ערוץ 2 זה ממש תוכנית נהדרת) 

ועם הוא יושב שם,לא משנה עם דקה או שעה,הוא ילך,כי לך מגיע,אחרי יום קשה של עבודה,(ואפשר לחשוב איזו עבודה קשה יש לך) מנוחה.

ולרדת מהמחשב,כי את צריכה לעבוד..

וזה ממש מעניין שכל פעם שבאים לשאול עם אפשר את המחשב,את משחקת במשחקים הפגרים האלה..

כן,יופי של עבודה.

פרינססה אני?..פרינססה מחקה פרינססה אולי..

אני סיימתי לשתוק

אני כותבת מה שאני רוצה

אבל לך אני לא יגיד את זה

כי בניגוד אליך,לי יש כבוד

ולי יש רגשות,תאמיני או לא

וזה עוד לא נגמר

אני בטוח אחזור לזה

אוףףףףףףףףף...כמה פעמים כבר אפשר לקרוא את אותו דבר???

ביולוגיה..ועוד פעם ביולוגיה..ואז היסטוריה..ועוד פעם...

אני מתחרפנת!!!!!!!!

ועוד לסבול את הציורים המפגרים של המאייר בספר ביולוגיה...

עדיף כבר לתת לילד דיסלקט בן שנה לאייר שם..אבל מי יודע..אולי כבר נתנו..

ומה שמפתיע,זה שהספר באמת עובד על הגוף..

קוראים על מערכת העיכול..נהיים רעבים

קוראים על מע' הנשימה..נחנקים

ובמע' הדם..נרדמים

בשלב זה כבר קוראים את מע' השתן בשרותים,

את מע' ההורמונים מפסיקים לקרוא כל 3 דקות כדי לצרוח על האח המעצבן

(שבדיעבד לא עשה כלום..אבל למי אכפת)

ובמע' השרירים מתחרטים שאתה לא הולך לחדר כושר

בואו נקווה רק שאת אקולוגיה אני לא יבלה בחוץ

אז הזמנו מקרר חדש..

ואתמול הגענו לכך שאת המקרר בן ה15 שלנו אנחנו נותנים לבת של העוזרת של חברים של ההורים..

סתם תסבוך

אז שמנו את כל האוכל בצידניות

ובמקררים של חברים

כי זה לא משנה.."זה רק עד מחר בבוקר ויגיע המקרר"

אז זהו...

התקשר השליח.."אני עם המקרר הלבן לשכם בדרך"

ואמא שלי נבהלה כלכך..XD

"מה מקרר לבן?הזמנו טיטניום!"

הסיפור התגלגל עד לאיומי תביעה מצד אמא

על "הטעות הנוראה שלכם"

ובכך שעכשיו היא לא מבינה מה לעשות

עם להתקשר לעשות הזמנה חדשה או לא

חחחח..זה תמיד מצחיק לראות את הויכוחים הטלפוניים שלה

אוי..חח..איזה סמיילי סטלןXD

מזכיר לי מישהו..P:

טוב..ביי

3>