הו, מלנכוליה...את אהובתי.

אוי ואבוי, עצלנותי גברה על אהבתי לכתיבה וכך יצא שלא עידכנתי זמן רב.

תקופה רב גונית ולצד זאת יבשה מאוד עברה עללי.

התחילה שנת הלימודים.

אחת לפני אחרונה.

האמת הפנימית שלי הלכה השנה צעד קדימה וכך יצא שנהייתי אדם מאוד ציני ולא סימפטי.

כביכול מאוד רציני ואם זאת מלא רוח שטות במובן השלילי ביותר.

אני נהנית מהמלחמות הללו אך רוצה להתפייס, זה לא יקרה.

היה את טקס פתיחת השנה שבו השתתפתי, היה בסדר, פאדיחות אותן עברתי.

היא התעלמה ממני כליל בימים הראשונים כמעין מבוכה חסרת פשר וזה עדיין לא עבר.

החבורה התפרקה וקשה ליצור אחת חדשה ואני נמצאת בעיקר עם ש' שגם אליה אני לא נחמדה ועם היב'טים.

בנתיים חוץ מהימים הארוכים בני 10 השעות שום דבר לא קשה.

עוד אין מבחנים והכל דיי בנאלי...

אני עדיין תוהה לגבי מקצוע ההרחבה שלי... ממש קשה לי להחליט ואני ממשיכה להתלבט בין פיזיקה לערבית.

יתרונות יש בכל צד וגם חסרונות אך ההחלטה מאוד קשה בינהם כאילו הייתה זו החלטה הרת גורל.

דבר אחד טוב טמן בחובו כל העניין של חזרה לבית הספר והוא ציוניי הבגרות שאמרו לנו המורים,

להלן ציוניי הסופיים:

היסטוריה א'- 97

לשון- 98

ויסודות המחשב- 100

כן, אני בהחלט מרוצה, למרות שאני טוענת שהיו מאוד לארג'ים עם ציוני בלשון.

לא הגיע לי, אני הורדתי לעצמי יותר וצפיתי ציון נמוך בהרבה.

ממש מתחשק לי לגשת למועד ב' כדי להעריך את עצמי מחדש והרי בסיס בטוח כבר יש לי... אוכל רק לשפר.

וגם ככה אני לא לומדת למקצוע הזה...

נראה :)

חברתי לכיתה שלחה למקומון כתבה כחלק מתחרות וכתבתה התפרסמה.

לאחר שפירגנתי לה חשבתי על לשלוח כתבה משל עצמי.

אבל אולי זה מראה צד לא טוב שלי, אולי זה יפגע בה, וגם קש לי עם חשיפה שכזו שכן אינני רושמת על דברים שאינם קשורים אליי.

אולי אני אכתוב ואחשוב אחר כך אם לשלוח את זה.

יאללה הספיק לי להפעם.

מקווה לעדכן לעיתים קרובות יותר.

היו שלום.