הו, מלנכוליה...את אהובתי.

אז זהו, כנראה שהשביתה תסתיים אחרי חופשת חנוכה.

ונאמר אמן

אנחנו חוזרים דווקא ליום חמישי- כדי שgvered (גברת ורד) תעשה לנו בוחן על החומר של השיעור

מי לעזעזל זוכר מהו וקטור?? טנגס? סינוס??

עזבו אתכם...

אני עדיין מתלבטת אם לדבוק במגמה ולחרף את נפשי על מנת שבתעודת הבגרות יהיה רשום פיזיקה...

זה שווה?

אוף, ולפעמים הראש מתרוקן ואז אני מרגישה חלל ענקי...

רצון לבכות, רחמים עצמיים

בימים יפים אני יוצאת להליכה או לריצה

אבל עכשיו, כשגשום אני ממש מדוכאת

אז אני מנקה בטירוף...

וזה מצחיק, כי הבית מטונף כמה חודשים ואז אני מחליטה לנקות

זה לא שאני שומרת על ניקיון בדרך כלל

או על סדר

אה ואני גם קוראת ספרים

וזה ממש נחמד

אתמול אני ויולי היינו בצומת ספרים

יש מבצע- "אבא במאה???? לא! ארבע במאה!"

אז שינסנו מותניינו וחיטטנו רגליינו עד לקניון הזהב

יצאתי בנזק כלכלי ושרירים בידיים (תנסו אתם להסתובב ארבע שעות עם ספרים כבדים!!!)

אני אקרא אותם אחרי שאני אסים את פרא...

הספרנית העירונית רוצה לרצוח אותי כי אני מאחרת אבל מה לעשות שיש לי מיליון ספרים לקרוא...

(2 באנגלית לביה"ס, אחד לשיעור ספרות- "המאהב", עוד אחד שהייתי חייבת, כ"כ יפה..)

בקיצור אני ממש מפחדת ללכת לשם

נמאס לי להיות עצובה

ונמאס לי שחושבים שאני מאושרת ואז אם לרגע אין לי חיוך על הפנים שואלים "מה קרה?"

נהייתי כ"כ מזוייפת

ומצד שני הכי אמיתית

ובעקבות השניים האחרונים- כ"כ מבולבלת...

או סתם טיפשה

שחופרת פה כבר שעה ולא אומרת בעצם כלום

אני שונאת את בית הספר שלי

למה לא הלכתי לריאלית?!

מדעית בשקל אינדיד

הייתי צריכה להיות טכ"ם.

טוב, אז לפני שאדביק אתכם בייאוש

חג אורים שמח :P

ביי ביי