הו, מלנכוליה...את אהובתי.

רועי,

הכרתי אותך לפני שנה וחצי, בכיתה י'...

ישבנו ביחד בכיתה, היית אחד הילדים המצחיקים שהכרתי מעודי...

בשיעורי לשון עשינו קטעים...

במחשבים שוחחנו אודות בגין ומעשיו בהקמת הארץ, מי הוא היה ואיך פתאום הוא הגיע לפסקל..

נפגשנו שיחקנו דיברנו...

אני זוכרת בשנה שעברה, בחצר האחורית היה יום גשום, היו לנו שעתיים חופשיות וישבנו אני אתה סתיו ונטלי ושחר והעברנו את הזמן בסבבה, בריכולים...

היינו מדברים על בידור ועל בית ספר, צוחקים על המורים...

אחר כך כבר לא הגעת...היינו נפגשם אחר הצהריים בדרך כלל בימי שישי, רואים טלויזיה, משחקים מונופול ומרוששים את שחר

יש לי סרטונים מאיזה יום אחד כזה, היית כ"כ חמוד!!!

אני מוכרחה להעלות את זה...

יצאנו ביחד לטיול של תעודות הזהות... שמענו מוזיקה, דיברנו התגבשנו ככיתה...

אני זוכרת גם פעם שיצאנו אני דורין וליטל משיעור מחול ובאנו לפגוש אותך ליד תחנת האוטובוס, הבאת את שתי הכלבות שלך וליטל המציאה להן שמות... והיית ציני כזה ואמרת שאחת מכוערת והתווכחנו אם היא יפה או לא :)

אתה תמיד היית ציני וצחקת על הכל... גם כשגילחו לך את השיער בגלל הנשירה, צחקת על זה ואמרת שאתה נראה כמו איזה בודהיסט כזה או נזיר או משהו...

ותמיד שהבאנו לך איזה משהו מהכיתה עשית פרצוף של "יאללללללה" :P

חחחח האדישות המצחיקה שלך

היית בחור כל כך מיוחד, נדיר, עם אישיות מיוחדת...

אני כל כך אתגעגע לשטויות האלו שלך

ואני מקווה שעכשיו אתה לא סובל לפחות ושאתה במקום טוב...

אני כל כך אוהבת אותך רועי!

תשמור על עצמך ילד...

תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים

אמן