בדומיית הלילה מונחים שני צללים.

אחד תלוי בשני והשני מנסה לברוח.הוא מפחד.

האחד נוגע,מנסה להתקרב.מנסה למשוך את תשומת ליבו של השני,והשני מנסה לברוח.מפחד.

האחד מניח את הראשו על השני.נתמך בו.הוא יודע בוודאות שהוא כבר לא לבד,והשני מנסה לברוח.מפחד.

האחד מקרב את שפתיו לשני,מנסה להביע את ריגשותיו,והשני מנסה לברוח.מפחד.

האחד מרגיש שזהו הזמן המתאים פונה במתיקות אל השני, "אני אוהב אותך" והשני השתתק.

הפעם לא מנסה לברוח,מאוחר מידי.הוא מפחד...

"ממה את פוחדת ,ילדה?..."