אז הם אמרו שיגיעו לב"ש והם הצליחו....
אנחנו היינו בבית כרגיל אכלנו ארוחת ערב היה נחמד....
קראנו את המכתב שהגיע מפיקוד העורף והיה כתוב שצריך להכנס תוך דקה למקלטים
*מאחורי הבית יש לנו בית כנסת שהוא כביכול מקלט ואחותי אמרה "אין מצב שאנחנו מגיעים לשם תוך דקה..." אז אמרתי לה "באמת?!בטח שנגיע רוצה בואי נננסה" קיצר התחלנו ללכת מהר והגענו כפחות מדקה אז חזרנו ובדיוק חצי שעה אחרי שמענו סוג של אזעקה חשבנו שזה מהטלוויזיה מראים על שדרות משהו..ירדנו לקומה למטה זה לא היה זה פתחנו תדלת וגילינו שזה אזעקה... בבית אין לנו מרחב מוגן אז היו לנו שתי אפשרויות: או להכנס לחדר כביסה ששם אין חלונות או לעמוד החדר מדרגות..אז בחרנו באפשרות הראשונה כולם נכנסו ואחי נשאר בחוץ ואחותי (בת 12) כל כך נבהלה והתחילה לצרוח "אלעד כנס לפה עכשיווו" רק דוד שלי לא נכנס בכלל לשם ...היינו עם בת דודה שלנו שאמרה "אני לא מפחדת אני רגילה לזה ...." -ילדה בת 4 שגרה בכפר עזה...(למזלנו הם עברו זמנית לב"ש)
-אם ילדה בת 4 הצליחה לא להכנס ללחץ כולם יכולים ואם לא אז אפשר לנסות לפחות...
(כמובן שאחרי זה אבא שלי רצה שנלך לסבתא שלי (שגרה בירוחם) כמה שיותר מהר...)ואני ניסתי להתקשר לכל רשימת הטלפון והקווים לא עבדו אח"כ בדקתי שהכול בסדר אצל כולם....
היום בבוקר נורו עוד ראקטות....נקווה שלא יהיו נפגעים...
ב"ש הפכה להיות יעד חדש - אבל צריך להיות אופטימים יש לנו דקה להתארגן וזה יחסית הרבה לעומת שדרות(15 שניות)ולעומת ערים אחרות שיש להם פחות זמן
צריך להמשיך לחיות ולהראות שלמרות כל זה אנחנו ממשיכים בשגרה שלנו ולא שותקים להם על זה...

ב"ה יהיה בסדר ונצליח להתמודד עם זה......
*עריכה : נפל בבצפר שקרוב לבצפר שאני לומדת בו :S