~*Black Angel~*

אז הם אמרו שיגיעו לב"ש והם הצליחו....

אנחנו היינו בבית כרגיל אכלנו ארוחת ערב היה נחמד....

קראנו את המכתב שהגיע מפיקוד העורף והיה כתוב שצריך להכנס תוך דקה למקלטים

*מאחורי הבית יש לנו בית כנסת שהוא כביכול מקלט ואחותי אמרה "אין מצב שאנחנו מגיעים לשם תוך דקה..." אז אמרתי לה "באמת?!בטח שנגיע רוצה בואי נננסה" קיצר התחלנו ללכת מהר והגענו כפחות מדקה אז חזרנו ובדיוק חצי שעה אחרי שמענו סוג של אזעקה חשבנו שזה מהטלוויזיה מראים על שדרות משהו..ירדנו לקומה למטה זה לא היה זה פתחנו תדלת וגילינו שזה אזעקה... בבית אין לנו מרחב מוגן אז היו לנו שתי אפשרויות: או להכנס לחדר כביסה  ששם אין חלונות או לעמוד החדר מדרגות..אז בחרנו באפשרות הראשונה כולם נכנסו ואחי נשאר בחוץ ואחותי (בת 12) כל כך נבהלה והתחילה לצרוח "אלעד כנס לפה עכשיווו" רק דוד שלי לא נכנס בכלל לשם ...היינו עם בת דודה שלנו שאמרה  "אני לא מפחדת אני רגילה לזה ...." -ילדה בת 4 שגרה בכפר עזה...(למזלנו הם עברו זמנית לב"ש)

-אם ילדה בת 4 הצליחה לא להכנס ללחץ כולם יכולים ואם לא אז אפשר לנסות לפחות...

(כמובן שאחרי זה אבא שלי רצה שנלך לסבתא שלי (שגרה בירוחם) כמה שיותר מהר...)ואני ניסתי להתקשר לכל רשימת הטלפון והקווים לא עבדו אח"כ  בדקתי שהכול בסדר אצל כולם....

היום בבוקר נורו עוד ראקטות....נקווה שלא יהיו נפגעים...

ב"ש הפכה להיות יעד חדש - אבל צריך להיות אופטימים יש לנו דקה להתארגן וזה יחסית הרבה לעומת שדרות(15 שניות)ולעומת ערים אחרות שיש להם פחות זמן

צריך להמשיך לחיות ולהראות שלמרות כל זה אנחנו ממשיכים בשגרה שלנו ולא שותקים להם על זה...

ב"ה יהיה בסדר ונצליח להתמודד עם זה......

*עריכה : נפל  בבצפר שקרוב לבצפר שאני לומדת בו :S

היי,

לפני יומים אשתו של דוד שלי (לא יודעת מה איתכם אבל אפשר לקרוא לזה דודה לא?! ואם לא אז איך?!XD)

טסה לתיאלנד לבקר את המשפחה שלה(כן היא תיאלנדית והיא נורא חמודה) היא תהיה שם למשך שבועיים בערך

ואני אתגעגע אליה...חיבקתי אותה נראלי כל כך הרבה שהיא כבר נחנקה...

אתמול היה יומולדת לנועם ולשירן(נעמן)====> מזל טוב

היה נורא כיף כל המשפחה באה לבית של סבתא שלי אכלנו עוגה(עם ציור של פו הדב..אני אכלתי את טיגר...XD)

חטיפים וכאלה...אח"כ אני נכנסתי להתקלח פתאום אני שומעת רעשים צרחות צעקות אני כזה WTF מה קורה שם

בסלון..

אני יוצאת ולפתעתי אני רואה את כולם משחקים מלחמת בלונים זאת הייתה תמונה שלא תשכח מראשי אז כן ניסו לשתף גם אותי לא הלך..

עד שפתאום כולם באו עלי והתחילו לזרוק בלונים אז מה אני אשתוק?!

קיצר היה נחמד.

  אז בת דודה שלי ישנה אצלנו אז החלטנו להפחיד אותה קצת לקחנו כמו עליונית ארוכה כזאת עם כובע בצבע אדום -בורדו כזה פיזרתי את שיער העברתי אותו לפנים ושמתי על זה את משקפיים(ככה שהיה נראה כאילו אני מפלצת עם פנים שעירות )

באנו אליה(אחותי כיוונה אותי) והיא דפקה כזאת צרחה(במיוחד אחרי שסיפרנו לה שיש מומיה שמחכה לקחת איתה מישהו ושאני הופכת לערפד בלילה ומסתירה את הכנפפים בגב) כמה צחקקקנו ..היה עננק(וברור שאח"כ הפחדתי את אחותיXD)

מחר חוזרים ללמוד היה חופש קצר והוא נגמר=[

ונקווה שהכול יסתדר עם הילדים במקלטים ונחזור לחיות בשקט בעז"ה

זהו להיום בביי...

היי,

טוב אז לצערנו אנחנו לומדים גם מחר בגלל מועד חורף בספרות...כן בזמן שכולם ישנו או יהנו מהיום הראשון

של החופש אנחנו נלמד על סוג השיר מבנה השיר ניתוח ...=/

לפחות זה לא כל כיום...יהיה טוב...

ועכשיו לשאלון:

כמה זמן הבלוג שלך פתוח?
ממ נראלי שנה +

איזה סוג בלוג יש לך (ביקורות, עיצוב, אישי)?
אישי

האם את מרגישה שהבלוג עוזר לך להתבטאות?

תלוי באיזה מקרים נגיד שאני רוצה להגיד משו למשהו אני יוכלה לרמוז דרך הבלוג ..אז סביר להניח שכן ..אני מתבטאת יותר טוב בכתיבה מאשר בדיבור אבל יש דברים שעדיף להגיד ולא לכתוב ככה מבינים יותר טוב את הכוונה.

האם בזכות הבלוג קרו לך דברים מעניינים בחיים?
אממ תלוי מה מגדירים מעניינים...

האם את אוהבת לקבל ביקורת בונה לבלוג שלך?

אממ לא יודעת אם אני אוהבת אבל האמת שלא אכפת לי...

האם עיצבת את הבלוג לבד, או נעזרת בבלוג עיצובים?
אממ היו עיצובים שנעזרתי בבלוגי עיצוב אבל  את העיצוב שיש לי עכשיו אני עצבתי

מה עדיף? רשימות כתובות או תמונות?
אני אוהבת כתובות אבל גם תמונות זה נחמד

האם את נוהגת לעשות פוסתמונות?
לא...

האם את שמחה שפתחת את הבלוג הזה?
אממ לא יודעת אם שמחה זאת המילה..אני סבבה עם זה.

טוב בבי וחג שמח לכולם^__^

נכון שלכל אחד יש את הזמן שהוא יושב באוטובוס והמחשבות מתחילות להתרוצץ..אז זה מה שקרה לי...

מתי אני יוכל לחיות בלי שאנשים יסתובבו לידי בלי סוף..

מתי אני אוכל לחיות לי ולעשות מה שאני רוצה להיות עצמאית ...לבד בלי הורים בלי אחים

(בלי כוונה ח"ו שיקרה להם משו).

לפעמים אנשים שמכירים אותי מדברים איתי  גרומים לי רע שבאלי כל כך להתרחק מהם ולא לסלוח...

אני רוצה להיות רחוקה מכל מי שגורם לי רע ולהתחיל דף חדש עם אנשים שבאמת קרובים אלי....(לא שיש מישהו שגרום לי רע אבל למקרה שיהיה )

לקיים את החיים שלי בדרך שלי...

לשלוט על כל מה שיש לי..

הרבה אנשים חושבים שאני כבר שולטת על הכול..טוב אני שולטת ברוב הדברים ומשיגה בדר"כ מה שאני צריכה  ואני נורא אוהבת את המשפחה שלי אבל אני נורא רוצה לנסות לחיות בלעדיהם קצת...

אולי אני יבין דברים שלא הבנתי עד עכשיו..

אבל כל זה יכול לקרות רק בגיל 18=/

זה אומר עוד שנתיים אז בינתיים נעשה מה שאפשר כדי להרגיש נחמד ...טוב לי עם ההורים עם המשפחה ולפעמים יש הרגשה של "מענין איך זה בלעדיהם" "הם יהיו חסרים?" ואם כן עד כמה?"

כיף שנוכל לענות על כל השאלות בגיל 18+

צריך לקבל את העובדות ולנסות להפוך אותן לחיוביות...

_______________________________________

אז אתמול היה מבחן בהיסטוריה= חירטוטים!

היום הכיתה שלנו הפכה למקום בילוי  שמו שירים בווליום שעשה כאב ראש וכל הכיתה היתה מקושטת ומלאה בלונים =]

**

תמיד נחמד שיש מישהו שאכפת לו ומבין אותך...

אבל לא תמיד תמצא את אותו אדם שיקשיב לך...

3/>