היי.
טוב אז אתמול יצאנו לנו להסתובב ברחבי רמות
היה נחמד לדבר עם ענבל על גלידות ,לצחוק עם כנרת לראות אחרי המון המון זמן את קארין וליטל
ולשמוע על תכנוניה של קטי לעתידXD
אבל אני בטוחה שכולם שמו לב שזה ממש כבר לא כמו שהיה פעם..
לעומת כל הפגישות והיציאות שהיו לנו ,הפעם בקושי היה לנו על מה לדבר....
ולא יודעת לדעתי זה יכול להיות בגלל הרבה דברים...
אולי בגלל שעברתי לבצפר דתי אז אתן חוששות לדבר איתי להגיד לי דברים...(מי שבאמת ממש שמו לב שהתנהגה אלי כמו תמיד זאת קטי
ואני ממש מעריכה את זה ..),כי לדעתי לא משנה מה קרה לבנאדם לא צריך לשנות את היחס אליו עד כדי כך.
כי חוץ מזה
שעכשיו אני אולי מאמינה במשו אחר..אני עדיין מתנהגת אותו הדבר מדברת עם אנשים כמו פעם והכול...
סיבה אחרת זה שפשוט חושבים שאני לא יכולה לצאת למקומות כאילו באמת נראה לכם שאני לא יכולה לצאת לקניון?!נוו באמת...
אז אולי היחס משתנה בגלל זה..
כאילו כבר אין לנו נושאים משותפים ביחד...
נכון שלפעמים יש פעמים שאני לא יכולה לבוא נגיד תשעה באב וכל מיני כאלה אבל זה לא שאני לא יכולה כל השנה !
יש כאלה שחושבים שזה בגלל שלא הלכנו למקום יותר מענין אבל לדעתי זה לא משנה לאן הולכים גם אם המקום שומם , אבל יש על מה לדבר
ונמצאים עם מי שאוהבים והכול אז זה כיף...
אולי יש כאלה שלא מבינים שזה שהשתניתי בדרך.. באמונה.. זה לא אומר שלא יכולים לדבר איתי על אותם דברים כמו פעם..
שאפשר ללכת איתי לאותם מקומות כאילו פתאום אסור לי הכול...וזה ממש גישה לא נכונה...
ויש משפט שאומר ש"חברים אמיתים יקבלו אותך איך שאתה גם עם כל המגבלות"אולי אתן כן מקבלות אותי איך שאני אבל תאמת זה ממש לא
נראה ככה...
מאז שאנחנו בבתי ספר שונים כל פעם שמישהי מציעה שניפגש אז אני שוב חושבת
כדאי ללכת(כדי לראות תחברות ,לדבר..לשבת ביחד אחרי הרבה זמן..)
אבל רגע למה?! כדי ששוב זאת תהיה פגישה של
שתיקה_____מישהו מדבר___שתיקה .?! ואז אני יחזור בכל מיני הרהורים הביתה
אז...
נראלי שהבנתם ת'נקודה כבר...
ואני ממש מקווה שזה ישתנהוזה ישתנה...XD
וזהו חוץ מזה היה במיוחד כיף לראות אתכן אחרי הרבה זמן...
ולדבר איתכן(אפילו אם זה היה ממש קצת)