לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

שירותי גברים


הלוואי שהכל היה הרבה הרבה יותר פשוט.

Avatarכינוי: 

בן: 32

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2010    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2010

אההההההההההההההההההההההההההההההההההההה!


איזה יפה זה מוזיקה. מוזיקה נכנסת כל כך עמוק לבפנים, היא כל כך נוגעת. ואם מחפשים את השיר המתאים תמיד מוצאים אותו, ומאד סמלי שעכשיו זה השיר האהוב עלי. אנשים כותבים עליו בתגובות שהוא השיר הכי עצוב בעולם. אני לא חושב שזה נכון, הוא לא הכי עצוב. לא. וכואבת לי השן. כולם בדרך לנתניה עכשיו. או לאיזה מקום אחר בארץ. כי יש כל כך הרבה הופעות, ולכולם יש את האנשים שהם רוצים שיהיו איתם, כדי שיבואו גם. מה שעושה את כל האווירה. וואו. בטח גם האנטיביוטיקה תעזור מתישהו, ואני בטח יכול להמשיך לתפקד רגיל עד בחילה, אפילו להפגין הומור ואפילו, אפילו להרגיש טוב. קצת. עד שאני אקלוט את זה ואפסיק. חוסר תקנה בשלמותו זה דבר עצוב, סופני ומבאס. אני די בטוח שלומדים לחיות עם זה בשלב מסוים. אוי לא.
פעם בכמה זמן קורה דבר שהוא באמת גדול. ואתה מטולטל אחרי שכבר היית בטוח במשהו עד עמקי נשמתך, אתה רואה את עצמך מאבד דברים ומשתנה לנגד עיניך הרגישות לעדשות. מרמור המון מרמור. קצת וויתור, הרבה מאד כעס עצמי. חוסר אונים מסוים, לפעמים לא מורגש אבל תמיד שם, נאמן ולא נוטש את העמדה הנוחה והמחוממת שלו. מעגל סגור, מהאלה ששואלים עליהם שאלות במתמטיקה, רק שבמתמטיקה בסופו של דבר יש פיתרון. איזה עצוב זה.
אני יודע שאני כן אכנס לדיכאון בסוף, כי אני יודע שאני לא מספיק חזק כדי לעמוד נגדו לתמיד. אני מחזיק מעמד יפה לעומת אנשים אחרים, אני חושב, אבל אני די בטוח שאני אפסיד הפעם. מעניין מתי. ומעניין אם כל הסיפור ה****** הזה יסתיים בזמן ואם הוא צריך להסתיים.
רגשות זה אחלה. גם ציניות, אי אפשר בלי ציניות. גם להיות לא ברור זה כיף. ללכת למקומות אחרים ולהעמיד פנים שכיף לי בהם זה לא כיף. לא. באיזשהו שלב באמת כולם ידעו, לדעתי, ואז אני לא אוכל להתכנס בעצמי ולהתדכא כי אנשים ישר יגידו איזה מסכן וימלמלו בינם לבין עצמם שהוא נהיה ממש שבר כלי. אני לא יכול להמשיך לכתוב הרבה ככה. אני לא יכול. איה.
http://www.youtube.com/watch?v=PkGDrV_2ehI&feature=related
No, I can't.

אני צדקתי, אם כי באיחור.
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=446658&blogcode=11110849
זה לא הוגן מצדי, הפוסט שכתבתי עכשיו. אני יודע. אבל שתקו. רק תשתקו.
יהונתן.
אני חושב שאני אקח עוד אדוויל.
נכתב על ידי , 19/4/2010 21:28  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עדי ב-25/4/2010 20:53



11,339
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , מתוסבכים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לזוג סוטים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על זוג סוטים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)