שירותי גברים

 25.2.11

1:48Am

זה כאילו יש איזה מטרה לשאוף אליה. מין מדריך מושלם כזה, יעד שצריך להגיע אליו.

המדריך המושלם הוא בטח זה שלא מציק יותר מדי, שמצחיק בדיוק במקומות הנכונים, שיודע להיות רציני ומעביר פעולות ברורות עם מסר חד. כמו כן המדריך המושלם הוא כריזמטי וכובש. הוא גם יודע בדיוק מה הוא רוצה מעצמו. בכללי, המדריך המושלם יודע המון. הוא מחזיק אצלו את התשובות, ובדיון שאחרי הפעולה תפקידו של המדריך המושלם הוא להוביל את החניכים אל עבר המסקנות הנכונות, ביד איתנה ובוטחת ובחיוך מבין.

גם לשמור על ריחוק הוא יודע. בדיוק איך שצריך וכמה שצריך ובצורה שצריך ובזמן שצריך ובמקום שצריך.

המדריך המושלם יודע טוב מאד שכדי להיות מדריך טוב אתה חייב להיות כמה צעדים לפני החניכים שלך.

המדריך המושלם הוא בעל תכונות אופי ללא רבב, והוא גם אומר "ללא רבב" ואצלו זה נשמע נהדר.

בקיצור, המדריך המושלם הוא טיפוס מעצבן לאללה.

למה? כי הוא גורם לי להרגיש רע. אני, המדריך המשתדל.

זה שהורס פעולות לפעמים, בהנחה שהוא בכלל מגיע למצב של פעולה. זה שמחפש את עצמו ואת התשובות ביחד עם החניכים שלו ומסתכן בזה שהם ישתעממו נורא. זה שלמפעים שוכח שיש פעולה, זה שהפעולות שהוא כן מצליח להעביר מסתיימות בלי שום מסר חד. בלי שום דבר ברור להיאחז בו.

גם בקטע של הריחוק והתכונות אופי קצת מתפקשש לו, ומסתבר שהוא אנושי עד כאב.

*          *           *

אני לא יודע מה אני בדיוק רוצה, בעצם. זאת האמת. אני חוזר הביתה ושובר את הראש על תגובות שלכם, שבטח נראו לכם הכי טבעיות בעולם. אני, ביחד עם הגרעין, יושב ומרסק לעצמי את הגולגולת עם דיונים ארוכים על מה זה מדריך בכלל. ואני גם מתבטל קצת - או מנגן או כותב או משהו.

והנה, הלך הריחוק. בטח במחלקה למינוי מדריכים בכירים אנשים מתהפכים בקברים שלהם. בטח הם מתים לפטר אותי. מה הוא עושה? מה הוא דפוק? הם לא קולטים.

רק מה? אני מתנדב, אז הם לא יכולים לעשות לי כלום :)

אז אולי אני בכלל לא ראוי להיות מדריך. אני בטח לא יודע הכל, ואני משוכנע שאני נורא לא חינוכי במשך חלק גדול מהזמן. אני אפילו לא יודע מה אני רוצה מעצמי. קטע.

אבל אני מנסה. אני מנסה להיות המדריך הכי טוב בשבילכם והכי אכפתי, ואני מאמין שאני יכול לעשות טוב בעולם הזה ביחד איתכם. לבד אני חושב שאני לא כל כך אצליח, לכן אני אוסף לי שותיפם, מלקט לי מכאן ומכאן.

זה קשה. הטוב בעולם היום נורא מטושטש, וצריך לשבת ולברר איך בדיוק עושים את זה , ולכן כל הבלגן.

ועכשיו אני אהרוס הכל ואגיד שגם אתם מעצבנים לפעמים. אבל גם אני. וכמו שאני יודע שאתם לא מעצבנים בכוונה, ככה גם אתם שתדעו שאני לא מעצבן בכוונה. אני בדיוק כמוכם - מחפש ובודק ושואל ומתעניין אז על זה כל הסיפור בעצם.

באהבה רבה

ובתקווה למינימום של פלצנות מיותרת

יהונתן המגניב (דמות חינוכית) פרנצוס.

2:22Am

*         *          *

תודה על שהפכתם רגשות לסוד כמוס

זה שימושי כדי לחיות בעדר בני אדם

בלי חשיבה מיותרת בלי לטעות ובלי היסוס

תודה רבה לאלוהי השיר והצלילים

אתם אחלה באמת נו ברצינות אתם גדולים

איך אתם גורמים לבנאדם להתרגש

ואיך הופכים זמר מבנאדם לאלוהים

תודה רבה לאלוהי הסבל והקור

על לילות שלא שכחתי ושלא אוכל לזכור

על ימים שלא בחרתי על ימים שהתחשלתי

עכשיו אני שמח רק כי אני יכול לבחור

תודה רבה לאלוהי הכישלון והצלקת

איך ההצלחה כל פעם עוד קצת מצטמקת

איך אני עדיין מנסה להתנסח

וכל שורה לאט לאט הולכת ונשחקת

תודה רבה לאלוהי הרוע והכל

תודה על שבראת את האפשרות ליפול

תודה רבה לאלוהי הציניות (אולי)

תודה רבה לאלוהי הרוע על הכל

שבת שלום. :)

אז מה שקרה זה שפספסתי עדכון אחד, כלומר יש לי קטע כתוב משבוע שעבר ועוד אחד מאתמול והייתי יכול להספיק שני פוסטים שזה עדיף אבל לא היה לי כל כך זמן או שלא השקעתי מספיק או שניהם.

קניתי 10 דפדפות חדשות! *-*

אוקיי.

מה שמוזיקה עושה לאנשים

וואי אחי כותבים היום שיר

יש המון דברים לראות בדרך

ונמס לי כבר מלהיות סטנדרטי

אנשים שנתפסים לחוויה זמנית

סוג של קרש הצלה לשעמום

למה הגישה חייבת להיות כזאת

ולמה אני בכלל מסתכל על זה ככה

ואם על הכל אפשר לחשוב עד אינסוף

יותר לעומק, אתה אומר, יותר לעומק

איך אפשר בכלל לקבוע משהו נכון

ואם אף סדר הוא לא הגיוני איך זה שאי אפשר לחיות גם בלי סדר

וואלה אם הייתי מכיר מספיק שירים הייתי שר

בטח איזה משהו קלאסי

לעזאזל, זה תמיד נראה כאילו כולם מתואמים

איבדתי כבר את הקונספט של השיר

בתכלס עם כל העומק זה קל לחיות פשוט

השאלה היא אם צריך לדעת להפריד בין המחשבה למציאות

ועוד שאלה היא אם אני אוהב את השיר הזה

כן, אני אוהב אותו

איזה כיף זה שאלתור יוצא טוב

איזה כיף זה לחזור לפעם

איזה כיף זה חוויה שמרגישה ישנה

איזה כיף זה לבדוק את הגבולות של עצמך

רציתי לכתוב איזה משפט קלישאתי

משהו כמו "אל תתנו לחיים להיות סתמים"

אז אל תתנו להם להיות סתמיים

ותעיזו, תעיזו ותזכרו שאתם מעיזים

לחיות זה אחלה

כמה אפשר להיות מוזר

ועכשיו מדברים על מהפכה

ובלי כוונה יש משחק מילים

ארבע שורות, רק ארבע שורות

פעם אחת גם זה יישבר

אני רק צריך להחליט להחליט

וזה לא יהיה בבית הזה

אולי הפעם יהיו חמש שורות?

מי יודע.

רק לא ברור לי למה אני ממשיך לכתוב

חוץ מזה שבעצם כיף לי עם זה

בום! שורה חמישית

והופ! שורה שישית, אני מרגיש אמיץ היום

להיות או לא להיות, שייקספיר שואל בהמלט

או שהמלט שואל בשייקספיר

אבל מה השאלה, אנחנו כבר פה

אז למה לנסות סתם להסתבך

אם זה סתם כדי להשמע מתוחכם

כלומר אם זה מתוך מחשבה אמיתית זה סבבה

ולא ברור לי למה זה כתוב בשורות קצרות

בצורה שאולי מזכירה שיר

אבל זה אחלה. הלוואי שלא תכאב לי היד אף פעם

ושגם לא תכאב עכשיו

ושני אוכל להמשיך לכתוב

לבדוק את הגבולות של הראש ולא של היד.

בית קצר אחרון לסיום

אני אשתדל לחרוז במיוחד

לא, בעצם זה יהרוס לי את כל הקטע

מישהו מנגן על הבמה וזה נחמד

וזה חרוז שלא תכננתי בסוף לכתוב

אבל כבר יצא.

לא נורא.

פם פוריפורי לה נו שה שה דאם.

עין השופט,

פאב "ברנדייס"

28.1.11

1-1:25Am

כתיבה אוטומטית "זרם תודעה".

***

ובסוף היה חושך.

עדיין קשה לי לזכור בדיוק איך זה קרה

שבסוף היה חושך.

שלום לכם אבא ואמא שלום

שלום משפחה יקרה לי שלום

אולי זה הזמן הנכון לדבר בו

אולי זה הזמן הנכון או שלא

ואכפת לי נורא ואכפת לי

בסוף היה חושך.

עדיין קשה לי לומר איך בדיוק זה קרה

שבסוף היה חושך.

חלום לכם אבא ואמא חלום

הוא על משפחה אידיאלית חלום

אולי זה הזמן הנכון לבקש בו סליחה

אולי זה הזמן או שלא

חלום גם לי, אבא ואמא, גם לי

הוא על משפחה יקרה לי שלי

אולי זה הזמן הנכון לוותר בו

אולי זה הזמן הנכון בשבילי

ועצוב לי נורא ועצוב לי

בסוף היה חושך.

עדיין קשה לי לקלוט איך בדיוק זה קרה

שבסוף היה חושך.

ובסוף יהיה אור.

אני לא יודע בדיוק איך אבל זה יקרה

שבסוף יהיה אור.

***

ובחזרה למשימה.

:)