My Happy Ending

יש רגעים שבהם אני כבר לא יודעת מה לעשות,אם לצרוח,לבכות,לכעוס או פשוט להעלם.

לפעמים הרצון והצורך להיבלע בתוך האדמה הוא כל כך חזק וכל כך מוחשי,שאני מייחלת שזה פשוט יקרה.

אני לא יודעת מה יש לכם בזמן האחרון,אני באמת משתדלת.

אבל ההרגשה של חוסר השייכות וחוסר האכפתיות פשוט חזקה מהכל.

אני לבד.

אני באמת באמת לבד.

ואני צריכה אותך כאן איתי,לא בתור בן הזוג שלי,אלא בתור החבר הכי טוב שלי.

אני צריכה אותך לא כי השאר פחות טובים אלא כי אתה יותר יודע ומכיר.

לפעמים קשה לי לחזור הביתה ואין לי שום אינטרקציה שם.

וגוש של דמעות נמצא בגרוני משתוקק להתפרץ החוצה.

אני מצטערת שאני מאכזבת אותך,אותכם,את כולם.

פעם אחר פעם אחר פעם.