אני לא יודעת למה נכנסתי לתוך כל המעגל הזה שוב
הסחרחורות,הכאבים,הציפיה,התשוקה,הכניעה.
אני חלשה,כואב לי,פיזית כואב לי.כולם נכנסים בכולם,כולם להוטים.
כל אחד רוצה את הטוב בשבילו,אף אחד לא מוכן לוותר..
לפעמים אני שואלת את עצמי באיזה מין עולם אנחנו חיים כשאנו כבר הפסקנו לראות את האחר ורק ממשיכים להביט קדימה לעבר המראה,לעבר הצל של עצמנו.
האם באמת הפכנו כל כך אדישים זה לזה?
וויתרתי היום,הרבה זמן לא וויתרתי על משהו שרציתי..אבל כבר לא היו לי הכוחות להתמודד עם כל הבלאגן שזה יוצר,ויכול להיות שגם לא רציתי להתאכזב.
אני זקוקה לך עכשיו,אבל אתה כל כך אגואיסט שאתה אפילו לא רואה את זה
"עוד כמה דקות טוב מאמי?"
אז לא!לא טוב!אני לא צריכה אחד שיגיד לי עוד כמה דקות,או תכף חוזר אליך ותמיד שוכח.
אני זקוקה למישהו שישים אותי לפניו,שידאג לי,שיאהב אותי,שירגיש אותי וירגש אותי.
אני זקוקה לגבר שיגרום לי להרגיש חיה שוב,שיסעיר אותי.
אני זקוקה לאהבה מוחלטת,טוטאלית,אין סופית.
אני רוצה לאהב מישהו שוב,אני רוצה להשתוקק למגע שלו,למילים שלו,להתהוות שלו.
אני רוצה להרגיש שוב.
נמאס לי להיות כל כך חסרת חושים,כל כך כהה,אני כבר לא מזהה את עצמי לפעמים.
תודה לך ששלחת לי מלאכים,ארז ומורן.
הייתי מאבדת את עצמי לחלוטין בלעדיהם.
אתה לא תבין את זה לעולם,כי אתה כל כך אגואיסט,כי אתה כל כך מרוכז בעצמו,רגיל למשהו מסויים.
אני בחורה חזקה ועצמאית ילד.
אני לא אתן לאף אחד לסובב את עצמי,ולא,אין בי את הפחד ללכת.
אני אסתדר גם בלעדיך.
אבל אני באמת רוצה לתת לזה הזדמנות,אתה פשוט צריך לתת לזה גם.
אתה צריך להראות לי שאתה רוצה.
מש"ק יקר,אני בטוחה שאתה עוד מציץ כאן מדי פעם,אז רק רציתי להגיד לך תודה.
שאתה קורא הכל,שותק ולא שופט.
נחמד לדעת שיש מישהו שמבין ושנמצא שם לקרוא את המילים,אולי היחידי.
3>