מחשבות, הגיגים ותפוח אדמה.

כל כך עצוב לי

כל כך עצוב לי לדעת שאין יותר ט'1, שמחר היום האחרון לכל הבדיחות, לכל הצחוקים, לכל השטויות שאנחנו עושים.

אין יותר לירוי שעושה שטויות, בוחי והבדיוחות שלנו, בובי שהולך איתי הביתה מהאוטובוס, אנדי והחפירות, אליה והסיכה (XD), ירין המצחיק ואלון השמלאני, רועי השטותניק עם החיוך הענק שלו ונדב עם הויכוחים שלנו שתמיד נגמרים בטוב, בנדוסה המסטולה, קיסוס ומוריאל עם היציאות שלהן, מעיין הנשמה הזאת, אלי עם השיחות נפש, ובעיקר סמך, שאיתי מכיתה א' ביחד, ושרדנו ביחד המון. ברור לי שאני אשמור עם אנשים קשר, אבל זה גם ברור שלא כמו שרציתי..

יהיה טוב.

דברים רעים-

אין יותר צחוקים וכיתה שכונה כמו ט'1.

אין יותר שכבה כמו שהייתה, מדהימים כולם (כמעט).

הקשר לא יהיה הדוק כמו היום.

דברים טובים-

יש לנו עוד חודשיים כי אנחנו לא נכיר את כולם טוב כל כך.

כולנו בהרצליה וכולנו מכירים אחד את השני ככה שבטוח נראה אחד את השני.

יש כמה מורות שאני אשמח להפטר מהן.

אני ככה אדע מי החברים הטובים באמת

אני אכיר חברים חדשים וזה טוב D:

אני עייפה מכדי להמשיך

וממש תשושה בגלל הבכי כל היום ובריכה  שהיה ממש טוב

אז לילה טוב..

לא בא לי מחר.