לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מחשבות, הגיגים ותפוח אדמה.


אדם צובר זכרונות כמו נמלים, בחודשי הקיץ.

כינוי:  שירזית

בת: 30

ICQ: 12345678 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2008

מפגש ישרא ~ חידות ~ תחרות הברכה המקורית לבלוג ~ נמאס לי ~ מכירים את זה ש..תקראו את הפוסט כבר?!


ואני כל כך עייפה.

מה אתכם?

לא משנה כמה אתם עייפים, אתם לא עייפים כמוני.

לכם אין עיגולים שחורים מתחת לעיניים שמגיעים לרמה כזאת שהשכן שלכם שואל אתכם "מה, קיבלת בוקס? עשו לך פנס?"

"לא..זה מעייפות *חיוך מזוייף*". "אה.." השכן מסתכל עלי בחשדנות וממשיך ללכת. בטח הוא חושב שמכים אותי בבית =\

דאמ, אני כל כך עייפה, אני מקלידה לאט כמו צב מת, ועושה פול שגיאות כתיב.

 


מפגש וארנק

הייתי במפגש, והיה ממש כיף!

אני, בר, אורן ועידו עלינו על הרכבת והגענו לת"א בערך ב11 ורבע..דיי מוקדם, אבל יותר טוב להגיע מוקדם מאשר מאוחר, לא?

עלינו לגג (לא לפני שעצרנו בשירותים ובר שתפה את הידיים XD) והיה שם ממש ריק, כי כל אלה ששבתו לומדים =\

ראיתי את מייק, רז, זאתי עם הסוכריה (אני שוכחת את השמות מהר..משו עם ע'? עינת? ענבר?) והוא ראה שהתיק שלי היה פתוח ואמר לי שהוא חושב שכייסו אותי, מילה מצחיקה אבל בהתחשב בנסיבות לא ממש צחקתי.

אחרי זה הלכנו לקנות גלידה, ובאתי לשלם וראיתי שהארנק איננו, וכן, זה הארנק הסקסי של בארט מוריד את המכנסיים.

לא נכנסתי לפאניקה, אבל לא מצאנו אותו בשום מקום, והיו בו 120 שקל.

בר ממש הצטערה בשבילי, וגם עידו ואורן (אבל הם לא הראו את זה, הם סתם דחפו לי בכל הזדמנו שטרות לתיק ואמרו בהפתעה מזוייפת להצחיק "ואי, שירז, מאיפה זה הגיע לכאן?! עידו, אתה יודע?" "לא, אני לא יודע, אולי אתה יודע?" וכאלה XD). בר קנתה לי עגיל (שאיבדתי גם ><") והמוננננ ממתקים מגומי שנשארו לי עד סוף מהפגש!

אחרי זה פגשנו את בנארצי (יא אני המצאתי לך את הכינוי, זה כזה גדול)

וראינו את היפר, ואת ורד, ואת דניאל זוארץ והחברה עם הזברה (סורי, לא זוכרת שמות [זה תספורת זברה, לא זברה אמיתית {לא שחשבתם ככה, נכון?} תספורת הזויה לגמרי]) ומי עוד?

אה, והסתובבנו עם רוני כל היום, והשמן הזה טחן עם שני השמנים האחרים (עידו ואורן) קומבינה ועוד ארוחה!!

והם כל הזמן נגעו לבר בהמבורגר, והיא צעקה עליהם XD

ואורן הזבל הזה ליקק את כל הצ'יפסים בשביל שאני לא אוכל אותם!@!# שששששששממממממןןןןןןןןןןן#!@^

אבל הוא נתן לי את האוסף להיטים של גאנזזזז אז הוא לא 3>

ודותן לא בא, כנראה שנראה אותו בהלוויה של מישו מאיתנו =\

ואת מי ראיתי עוד?

אה, לא ראיתי את אלונה, למרות שחשבתי שאני אראה =\

וראיתי את יסמין ויש לה שיער חלק ויפה שהלוואי שהיה לי במקום השיער המתולתל הזה ><"

רוני קרא לו נודלס.

אורן קרא לו קפיצים.

עומר קרא לו ליפה (><) אבל מי מתייחס לאחד שיש לו שערות לבנות בגיל 16?

ואני סתם קוראת לו מכועעעעררר

 


 

מפגש וארנק, חלק ב'

אה, וראיתי את רן ושי (אם אני זוכרת נכון)

והיה נחדמ איתם ברכבת, פרט לעובדה שאני ועידו ובר עלינו על הרכבת הלא נכונה..לנהריה.

ואז הלכנו בקריזה ופאניקה לשומר רכבות הדפוק ההוא, שאמר לרדת בתחנה הבאה, ולחכות ברציף שתיים.

אז חיכינו, ואני נשכבתי על הרצפה שם. ואז איזה מישו עבר לידי ואמר לי בהומור-ישן-נושן-של-זקנים "תזהרי שלא ידרכו עלייך!"

חה חה! [NOT.]

וזהווו אני עייפה מוות ואני לא יכולה לחשוב על שומדבר אחר ><"

 

אה, ובסוף היום מישו התקשר אלי ואמר שהם מצאו את הארנק שלי בחנות אחת ויש בו עדיין 120 שקל, ולקחתי אותו אתמול מעזריאלי.

 


 

חידות

והיום מעיין ודניאל הביאו חידות לכיתה.

 

הנה החידה של דניאל (שהיא דפוקה רצחחחחח)

 

פרה     חתול   עכבר

ג'ירפה  כלב    תרנגול

כבשה   חזיר   הפופוטם

 

מצאו פתגם בן שלוש מילים שקשור למה שכתוב למעלה (נו, הזה עם החיות).

זה היה שיא הדפיקות שאפשר למצוא בחידה!

והיא אמרה שהיא פתרה את זה וזה ממש קל.

עאאאלק.

 

והנה החידה של מעיין (שפתרתי תוך כמה דקות..וכל האחרים לאP:)

 

1284 = 3

4568 = 4

4875 = 3

3271 = 0

4627 = 2

3154 = 1

8468 = 6

4760 = ?

 

מה שווה הסימן שאלה?

זה כל כך קללל אלוהים אדירים ><"

הרמז שהיא נתנה זה שנתנו את החידה לילד בגן והוא פתר אותה תוך חמש דקות.

אמרו את זה לאמא שלו, והיא נסתה שעה שלמה, ולא הצליחה..

אז היא החליטה לחשוב כמו הבן שלה, והיא גם הצליחה.

אז מה הפתרון?

 

זה קל. כל כך קל, שגורם לך לחשוב 'מפגר מי שלא מצליח'.

והיו הרבה שלא הצליחו..זה אומר משהו?

פשוט לחשוב בהגיון.

והיו הרבה ילדים שאחרי שאמרו להם את הפתרון וה'עקרון', הם אמרו "יא, זה כזה דפוק, לא שווה!".

זה דפוק כי לא הצלחתם, מפגרים. כי אתם מקנאים שילד בגן הצליח לפתור את זה ב5 דקות ואתם לא מצליחים כבר שעה, עם המוח ה'מפותח' שלכם. הם ממש עצבנו אותי. או שסתם אני עייפה?

 


 

חייבים כותרת? =\

אליה נקעה את הרגל.

תרגישי טוב.

 


 

מכירים את זה ש..(לא דברים מצחיקים, פשוט משו שקורה לי).

 

-אתם רואים סרט עצוב, ואז תופסים את עצמכם עם הבעה קורעת לב על הפנים?

-שאתם קמים בבוקר, ואחת האצבעות שלכם נתקעת בפינה של הקיר, ואז אתם מקללים בכזה ארסיות שהאחים הקטנים שלכם מתחבאים מאחורי הספה ושולחים מבט מבוהל?

-או שהכתף נתקעת במשקוף? קורה לי יותר מדי. ואז אני צועקת 'כוסאממממק!@#@! ואמא שלי שולחת בי מבט שמשתיק אותי.

-שאתם כותבים את אותה מילה פווול פעמים, וכשמגלים את זה אז מתעצבנים ומוחקים מהר?

-שאתם כותבים 'אזריעלי', ואז 'עזריאלי', ומנסים לקלוט מה נכון ומה לא?

-שאתם קונים גלידה, ומשלמים, ומלקקים אותה מכל הצדדים, ואז נזכרים שרציתם גם סוכריות?

-שמשו לא מסתדר, ואתם מקללים בקול, ואז קולטים שיש איתכם עוד אנשים?

-שמישו מתקשר אליכם ומזבל לכם במוח (הורים, בייביסיטר, מורה) ואתם עושים פרצופים מלגלגים ומחקים אותם בלי קול?

עכשיו, זה יופי שאתם עושים את זה, אבל אם מתקשרים אליכם ברחוב? או באמצע ארוחה? פאדיחות.

-שרציתם לכתוב 3> ובטעות כתבתם #>

-שרציתם לכתוב את הסיסמא בתגובות, אבל לא עברתם שדה ונשארתם בטקסט של התגובה, ואז יצא שיש לכם תגובה, שלוש שרות רווח, והסיסמא שלכם גלויה לעייני כל? זה היה כזה פאקק

-(לשומרי כשרות) שאכלתם בשרי, ואז אחרי כמה זמן (לא מספיק זמן XD) קניתם משו חלבי (פיצה 3>) ורק אחרי שאכלתם חצי ממנה, נזכרתם ש"פאאק! אני בשרית!!#@". היה חרא XD

-שהסתכלתם על משו א ממש מצחיק, וזה הצחיק אתכם טיפה. אז צחקתם, ואז קלטתם שאתם צוחקים ממשו לא מצחיק, והעובדה הצחיקה אתכם, ואז פשוט מצאתם את עצמכם מתגלגלים, נשפכים, נשרפים מצחוק על משהו שבזמנים אחרים לא הייתם שמים עליו? כמו עובד בבורגראנץ' שלבש תחפושת של אריה?

 


 

דרמה, שיעור אחרון

ובדרמה היה ממש כיף, היה שיעור אחרון, והבאנו עוגות עם זיתים X.X

והיה קטעים ממש מצחיקים!

אני עשיתי את הקטע של המש"צים עם חן ורעות ועדי ובר, את הקטע עם סופר הירוס על המורים עם בר (שהיה ממש טוב, כולם צחקו),  ואת הקטע על הערב שורשים שלי ושל אליה, ואת הזה על היפה והחיה, גלי וירון, שהיה מגניב, רביד אהבה את זה ואת הסופר הירוס ממש!)..

היה גם חיקוי לטלנובלה, ופארודיה על כל מה שהיה היום, ושיר של 'חיימקה שלי' שלילוש עשתה אותו ממש טוב וצחקתי ובחיים לש שמעתי את זה XD (אני קוראת לה לילוש כי אם אני אכתוב 'לי' זה יבלבל אותי)..

הקיצר היה כיף.

 


 

ונעצור לרגע לחגיגות לבלוג!-

עוד שלושה ימים יומולדת 11 חודשים (בזמן הקורס משצים יהיה לבלוג יומולדת שנה ><")

זה הפוסט ה50!#@ מזל טובDDD: #!^@!

ועברתי את ה5,500 כניסות$!^# וגם את ה5,600^!#@

אזז..

אם עדיין לא שמתם לב, עשיתי רשימה חדשה בצד למעלה..

והיא "איפה הייתם כשזה קרה??"

השגים ופוסטים מעניינים של הבלוג, וגם סתם פוסטים דפוקים שראוים להנצחה מצידי.

כנראה שהפוסט הזה יהיה שם^-^

מי שיכתוב את הברכה הכי מעניינת ילונקק בפוסט הבא, סתם כי באלי XD

וכשאני אומרת מעניינת אני מתכוונת למקורית, מגניבה, מצחיקה, אולי מוזרה, אומנותית, בחרוזים..ואטאבר.

 

"שחור צהוב, שחור צהוב, שחור צהוב, שחור צהוב..צהוב שחור?? בואו נתפרע היום!!"

מי ראה כוורת בסרט? גדול XD

 


 

נמאס.

נמאס שאני צריכה לריב על החברים שלי.

נמאס שאני צריכה לריב איתם.

נמאס לי כבר שאני מנסה, אבל פשוט לא מצליח לי,

להחליק בגרון את העלבון מכל מילה שלה.

 

נמאס שמי שמתנהגת בזנותיות היא זו שמקבלת את תשומת הלב.

נמאס שרק מי שמוזר, מי ששונה, מי שחריג הוא זה שרואים ושומעים אותו הכי הרבה.

נמאס שעולות בך המחשבות של 'אולי אני אחקה אותו' רק בשביל צומי,

ונמאס שאתה אחרי זה נגעל מעצמך על זה שבכלל חשבת על זה.

 

נמאס לי שלא מעריכים אותי כשצריך.

נמאס לי שלא משקיעים בי את מה שאני צריכה.

נמאס לי, כל כך נמאס לי לנסות לשפר רק בשבילו,

ולו? בכלל לא אכפת.

נמאס לי שאני נותנת את הנשמה ואחרים מזלזלים.

נמאס לי שאני מקיאה דם בשביל לעזור לאחרים,

וכששואלים אותי "שירז, זה קשה לך?" אני אומרת "לא".

נמאס לי שכשאני אומרת "כן", כועסים עלי,

כי כבר רגילים שאני עוזרת בלי - לבקש - תמורה.

אני לא פראיירית!

-כל- מה שאני עושה זה מתוך רצון לעזור!

אני לא חייבת לכם כלום!

הבא שדורש ממני משהו שאני לא חייבת לו אני אעיף לו סטירה.

ולא אורן, הסטירות שלי באמת כואבות. אני פשוט אף פעם לא העפתי לך אחת באמת.

 

נמאס שדווקא מי שאתה רוצה שישים לב, שם פס.

ונשבר לי מזה שדווקא מי שאני רוצה שיתעלם, נדבק עד עצבים.

ויואו, נמאס לי מהעובדה שיש ילדים שמקבלים כל מה שהם רוצים,

ולא עושים כלום בשביל זה.

ונמאס לי שאני עובדת ומרוויחה כסף בעצמי.

ונמאס לי שיש עלי סטיגמות.

ונמאס לי שכל מילה שלי נתונה לתגובה וריכולים של כל - השכבה.

ונמאס לי

נמאס לי

נמאס לי כבר ממנה, החטטנית הזו

הצבועה הזו

שכל הזמן תמצוץ את הדם של אנשים, רק בשביל למצוא עוד משהו לרכל עליו.

נ מ א ס  -  ל י !

 


 

הלכתי, אחת הפעמים היחידות שהשתמשתי בבלוג הזה להוציא באמת את מה שעובר עלי.

וגם זה בקושי.

 

אוהבת,

זו שיש לה כבוד עצמי.

זו שלא תשפיל את עצמה.

זו שלא מתנהגת כמו זונה, אבל עדיין יש בנים שרוצים אותה.

זו שנמאס לה ממה שאתם חושבים, והיא עוד הולכת לעשות עם זה משהו.

תהיו בטוחים.

 



נכתב על ידי שירזית , 12/6/2008 19:32  
42 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



8,916
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשירזית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שירזית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)