מחשבות, הגיגים ותפוח אדמה.

מעשים טובים.

תמיד החזקתי ממעשים טובים מתנה.

איכשהו, תמיד המצברוח משתפר כשאתה עושה מעשה טוב.

קיבלתי ציון גרוע במבחן, וישבתי בכיתה עם עצמי והמחברת שלי. הגיעה ההפסקה, וילד אחד בא ושאל אותי "שירז (במלעיל), יש לך שקל?".

בדרך כלל אני עונה על זה לא, כי למי יש כוח לתת שקל? ועוד למישהו שקורא לך'שי-רז'? ועוד אחרי ציון גרוע?? מסתבר שלי.

פתחתי את התיק והוצאתי את הארנק. בדקתי. "זה יום המזל שלך", אמרתי בחיוך. נכון שהחיוך היה בהתחלה דיי מזויף, אבל אחרי שנתתי לו שקל, והוא חייך אלי ואמר"'תודה, שי-רז".

וזהו. הכל הסתכם בשקל אחד, ובפעולה של חצי דקה.

וזה נתן לי חיוך. למה?

עשה לי טוב על הלב, לדעת שהבאתי למישהו שקל, והוא נהנה ממנו. נשמע כל כך טפשי, נכון?

אז לא. למדתי את ההבדל ממזמן. יש טפשי, ויש פשוט. הפשטות שבמעשה, ועצם זה שאתה יכול לשמח שני אנשים בנתינת שקל, הצחיקה אותי.

* * *

מה זה מעשה טוב?

תאמת, חשבתי על זה. מסתבר שאני לא יודעת את ההגדרה למעשה טוב.

מסתבר שגם לא אכפת לי. איפשהו אתה מרגיש. כשאתה עושה אחד, אתה מרגיש את זה.

רק דבר אחד הצלחתי למצוא- פשטות. ספונטניות.

צריך לחשוב בפשטות מסויימת, כלומר- לא לחשוב על דברים יותר מדי, בשביל לעשות מעשה טוב.

למה?

כי ראיתם, אפילו שקל זה מעשה טוב. אפילו 10 אגורות, זה מעשה טוב.

לא חייבים להיות טחונים בכסף, אפשר גם להיות זה שעושים בשבילו. גם הוא, בלי לדעת, עושה מעשה טוב.

הוא נותן לנו את הזכות להרגיש טוב עם עצמנו.

* * *

בשונה מהרע, אין חוקים למעשים טובים.

מה שמיוחד בהם, זה שבשבילי, לתת חצי שקל לצדקה יכול להיות של עניין מה בכך. יש אנשים שלהם זה לא יבוא בקלות ראש. עכשיו אתם שואלים, "מה מיוחד? זה עצוב, לא מיוחד שיש אנשים שכל שקל הם חוסכים!".

המיוחד פה, זה שעצם זה שאותו המעשה הטוב בוצע, ההבדל היחיד מאיפה הוא בא.

עצם זה שגם אנשים שקשה להם, עושים מעשה טוב, נותן לי מוטיבציה ורצון לעשות עוד כאלה.

זה נחמד לדעת שאתה עושה טוב על הלב למישהו.

זה נחמד שהעובדה הזו משמחת אותך, או גורמת לך להעריך את עצמך.

כשאני עושה מעשה טוב, אני אף פעם לא מרגישה פראירית.

אני עושה את זה מרצון.

אני אוהבת את העובדה שאני זו שעושה מעשה טוב.

לא אכפת לי שלא ידעו שאני עושה את זה.

לא אכפת לי לתרום בעילום שם.

עצם המעשה הטוב, עושה לי טווב.

וזה מה שיפה פה, שטוב, בדיוק כמו חיוך,

ובדיוק כמו הצחוק, והשמחה,

מדבקים.

* * *

אז מה תפסידו אם תתנו חצי שקל לצדקה?

כסף? מחזיק מפתחות? בזוקה?

זה לא משתווה להרגשה הטובה שבאה אחרי זה.

הפוסט הזה, מקורו ב'נושא החם' שראיתי.

הנושא הוא מעשים טובים.

רק רציתי לתת לכם טיפים להרגשה טובה יותר עם עצמכם.

הקיץ הזה הולך להיות משעמם כמו הקודם, וכמו זה שקדם לו, וזה שלפניו וכו'.

שקרן מי שיגיד שלא.

החודש הראשון מעניין, אבל השני רק ריק ממעשים, ומלא בבליסה מול קופסאת הטמטום.

במקום זה, תעשו מה שאני עשיתי.

תעשו משו עם עצמכם!

ליאור, זה המשו הזה.

לכו, תתנדבו.

מה אכפת לכם? אין לכם מה לעשות בקיץ. ישעמם לכם.

במקום להשמין מול הטלויזיה, תתנדבו.

בבתי ספר לילדים עם בעיות, בחלוקת בסטיקרים למען שחרור שבויים, בבית אבות, ב S.O.S, במעון לילדים ממשפחות הרוסות, במגן דוד אדום..חסר מקומות? הרי המדינה הזו חיה על תרומות כבר 60 שנה.

אחרי זה, תוכלו לכתוב בגאווה את מה שעשיתם בחופש הגדול, בתחילת השנה (נו, יודעים, החיבור המעצבן הזה).

אחרי זה, רק יעריכו אתכם יותר. אתם תעריכו את עצמכם יותר.

וכל פעם שתזכרו בזה, זה יעשה לכם טוב.

טוב לדעת שעזרתם למישהו,

בלי שאף אחד יגיד לכם או יכריח אתכם לעשות את זה,

מרצונכם החופשי.