לחלום בעינים פקוחות

התעוררתי על מיטה בחדר צדדי, המשרתת נתנה לי לשתות מים ,ואז היא עזרה לי לשים נעלים, ולבסוף היא עזרה לי לצאת לאולם. אמא באה בריצה ושאלה אותי אם הכל בסדר איתי ואם אני מרגישה טוב?

"אני בסדר אמא"

"את בטוחה? לא מתעלפים סתם ככה בלי שום סיבה"

 אתם יודעים אני חושבת עד היום שהיא ידעה הכל על אחמד מההתחלה ופשוט לא אמרה כלום.

                                                                                    *&*

אחמד חזר למקום שבוא הוא עמד לפני שהיא באה אולי זה בגללי אולי אני עשיתי לה משהוא רע? אני אשם איך נתתי לבובה הזו לצנוח מבין האצבעות שלי?!? למה אני כל כך מטומטם  היא הייתה כל כך קרובה אלי...

"מה קורה אחי למה אתה בדיכאון?" עלי הגיע וקטע את חוט המחשבה שלו

"מה? מה? סליחה אני לא פה.. כן אחי שמתי לב סליחה"

 " זה בסדר העיקר שהיא הגיע כמו שאמרתי.."

"כן הגיעה ונעלמה...:

"לא אחי הגיעה והגיעה תראה היא שם עם האמא שלה..." אחמד הפיל את המשקה שלו והלך כמעט בריצה לכיוון שלה .

                      *&*

הוא מאד יפה חשבתי לעצמי, הייתי כל כך מרוכזת במחשבות עליו שלא שמתי לב שהוא נעמד מאחורי

"סליחה אדוני אתה האב של הדבר היפה הזה?" הוא פנה לאבא שלי ואני קפצתי הצידה בבהלה

"כן למה הוד רוממותו מתעניין?"

" כי תהייתי אם אני אוכל לרקוד איתה מעט"

"בטח בטח אתה מוזמן"

 ובלי שיכולתי להתנגד כבר הייתי בזרועותיו ורקדנו לנו על הרחבה אני ריחפתי לי בין שמים וארץ והכל נראה וורוד, ואז הוא הציע לי לשתות והסכמתי ואז הוא הוביל אותי החוצה אל גינה רחבה וענקית שממנה יכולתי לראות את כל ביירות הוא הוביל אותי לספסל עץ בפינה של הגן מעל לספסל היה עץ גדול זה היה מקום מושלם הוא הושיב אותי ואז התקרב אלי השפתיים שלו רפרפו על שלי הוא כרך את הידיים שלו על הכתפיים שלי הצמיד את השפתיים שלו לשלי ואז נשמעה צעקה

 "אחמד!!! איפה אתה אבא שלך קורא לך פנימה זה לא מלכותי שאתה נעלם לך עם אישה"

 אחמד נאנח לקח  את היד שלי ויחד חזרנו לארמון.

                                                         *&*

נכנסנו פנימה והשתרר שקט כולם הסתכלו עלי ועליו יחד אחמד התעלם מכולם ומשך אותי לרחבה. רקדנו על הרחבה ובסוף הריקוד אחמד התנתק ממי ואז הכל קרה מאד מהר הוא ירד על הברכיים והוציא קופסא קטנה ושחורה פתח אותה ובפנים נחה לה טבעת זהב קטנה הוא הסתכל לי לתוך העיניים ושאל:" התנשאי לי?"

המשך יבוא...

שבעת הימים עד המסיבה עברו כמו נצח מיום ליום הייתי לחוצה ועצבנית יותר צעקתי על המשרתות. ואז יום לפני אמא המשרתת ואני יצאנו לחפש בכל החנויות בסביבה שמלה שתהלום אירוע מכובד כמו זה. פסלנו שמלה אחרי שמלה זו קצרה מידי, וזו ארוכה מידי ,וזו חושפנית ,ואז הגענו לחנות שבה ראה אותי הנער לראשונה ולא הפסיק להסתכל ,ואז באותה שנייה ידעתי פשוט ידעתי איזה שמלה אני אלבש! כשחזרנו לבית עליתי כמעט בריצה אל החדר. פתחתי את דלת חדר הארונות ושם עמדה תלויה,כאילו שחיכה אך ורק לי השמלה ההיא שמדדתי לפני כמה שבועות השמלה שאיתה הוא ראה אותי. כשיצאתי לבושה עם השמלה הזו אמא אמרה למשרתת להזמין מהחנות את הנעלים האפורות תכולות ולהביא אותן במשלוח ישיר לבית שלנו.  בלילה לא הצלחתי לישון התהפכתי מצד לצד במיטה ורק חלמתי עליו בבוקר פטימה ,הסיטה את הוילונות של החדר שלי והאור הציף את החדר ,ומולי על הכיסא נחה לה שמלה ולרגלי הכסא היו זוג נעלים יפיפיות בצבע שתאם את השמלה והעיניים שלי באופן כמעט מושלם! שטפתי את הפנים וירדתי למטה לאכול עם אמא ואבא הם ישבו והמתינו לי כשהתיישבתי לא היה לי תיאבון ,חיכיתי שאבא יגיד שהוא ממהר לעבודה ייתן נשיקה לאמא ולי וירוץ לדרכו. אמא שלחה אותי להתקלח פטימה כבר הכינה לי אמבטיה מלאה וחמימה, ואני נכנסתי לתוכה כשיצאתי ירדתי למטה.  ואז לאחר כמה דקות נשמעה נקישה על הדלת אמא הרימה מבט אל שעון הקיר ומלמלה בדיוק בזמן,  ואז נכנס חשמי הספר של אמא התיישבתי והוא התחיל לספר ולעצב לי תסרוקת שתתאים לערב כשהוא סיים, עליתי ולבשתי את השמלה, ונעלתי את הנעלים השמלה החליקה עלי הרגשתי שאני יפה, בפעם הראשונה בחיי, ואז אמא נכנסה והתפעלה מהמראה שלי היא החמיאה לי והוציאה מתוך קופסא סיכת ראש וענדה לי אותה .ישבתי לי חסרת מנוחה בחדר ואז בשעה 7 וחצי נשמעה נקישה קפצתי ממקומי פטימה ביקשה ממני לרדת כי אני אבא ואמא נוסעים לארמון.

                                                          *&*

אחמד ישב לא רגוע במשרדו ומה אם היא לא תגיע הוא שאל את עצמו?, עלי בן הדוד שלו נכנס למשרד והתיישב "ומה אם היא לא תבוא עלי, מה יהיה אז?"

" היא תבוא אל תדאג ואם היא לא תבוא אני אביא אותה לא סתם אני החבר הכי טוב שלך..." והוא הרים את הרגלים על השולחן

"אתה אמנם חבר טוב שלי אבל זו משפחה שבדרך כלל לא מוזמנת לסוג כזה של אירועים,  ותוריד את הרגלים בבקשה"

 עלי נאנח והוריד את הרגלים מהשולחן "סליחה הם יבואו אל תדאג מילה של עלי".

                                                          *&*

כבר מבחוץ ידעתי שפטימה צדקה זה היה בית גדול, סוג של ארמון לקחתי נשימה והתחלתי לעלות במדרגות זה היה נדמה כאילו הן לא נגמרות אחת ועוד אחת  ,זה הי נדמה כאילו זה מין חלום או יותר נכון סיוט כן סיוט, סיוט  שלא נגמר לא יכולתי לעמוד בציפייה הזו למשהוא שאולי לא ייקרה. ואז סוף כל סוף ראיתי את דלתות האלון האיכותיות והגדולות של הכניסה. שני משרתים עם חליפות פתחו בעבורינו את הדלת, היה שם חדר כניסה גדול וממורק עוד משרתת עם רעלה ושמלה, שרק אחר כך גיליתי שכל הנשים שעובדות בארמון חייבות ללבוש. לקחה ממני את המעיל .ואז לקחתי נשימה ועם אבא ואמא מאחורי נכנסתי לאולם הגדול.

                                                         *&*

"אמרתי לך שהיא לא תבוא"

"טוב בסדר אחי אתה צודק אני טעיתי אבל אחי אני אומר לך היא תגיע מיליון אחוז"

" אבל מה הטעם היא אפילו לא יודעת זה ממני "

אחי תראה את הזאתי היפה שנכנסה הרגע ..."

ואז אחמד ראה אותה היא הייתה שם,  באותה שמלה שהוא ראה אותה אז ביום שעיניהם נפגשו בטעות בחנות והוא ידע הוא פשוט ידע שהיא שלו... הוא הידק את הקופסא הקטנה בתוך הכיס שלו והתחיל להתקדם לעברה .

                                                            *&*

אני  נכנסתי וחיפשתי אותו בכל רחבי החדר הגדול הזה בחיים לא ראיתי כל כך הרבה אנשים במקום אחד כולם היו לבושים כמו מלכים ואני חשבתי ביאוש שאני לא אצליח למצוא אותו חשבתי לעצמי ואז מתוך כל ההמון אני  ראיתי אותו או יותר נכון את העיניים שלו המבט הכחול הזה הפנט אותי, ולא יכולתי לזוז ואז הוא התחיל להתקרב אני ראיתי אותו מגיע כמעט עד אלי וכבר לא יכולתי המתח והצפייה גברו עלי הכל נהיה שחור ואני קרסתי על הרצפה.

המשך יבוא...