29 בפברואר האחרון, אבל אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול:
אמא ודודה איילת טענו שאחי אומר "ספרדית" בצורה מצחיקה, אבל לא זכרו אם זה "פרסדית" או "ספרְדית" או "סרפדית" או מה.
"תום," פנתה אליו דודה בתמימות, "באיזו שפה מדברים סבתא סוזנה ואבואלו?"
ואחרי מחשבה קצרה הוא ענה לה, "Castellano"
החל מאותו רגע (אחרי שנגמר התקף הצחוק) תכננתי לטוס איתו לארגנטינה כדי שישפר את הקסטיליאנית שלו. והנה מועד הטיסה הגיע!
בתור הכנה לטיסה ישנתי:
במטוס הרי אין זמן לישון, לא?
ובשבת לפני שבוע (לא האחרונה) היינו במסעדה בתל־אביב והרמנו כוסית לכבוד הנסיעה לחו"ל:
אני ואחי וההורים שלנו, יואב ואחותו וההורים שלהם, אבא ואחיו וההורים שלהם
אבא אפילו התגלח לכבוד המאורע:
וזה אפילו לא היה ראש־חודש
קיבלנו כל מיני מתנות. יואב לפעמים הפיל כמה צעצועים, אז עזרתי לו להרים:
היי, הוא בפינה של השולחן! הוא לא יתחתן שבע שנים!
תום לקח קצת קשה את העובדה שלא יראה בית־ספר שבועיים, והחליט להטביע את יגונו עם החבר'ה על הבר:
הוא כבר נראה קצת מטושטש
אבל כשיצאנו לרחוב שוב היה לו מצב־רוח טוב והוא שיחק ליד דלת של איזה פאב עם נעמה:
פשוט כבר היו 120 איש בפנים, אז הם נאלצו להישאר בחוץ
אחר־כך נסענו לביקור אצל איציק ואפרת, שהחליטה שהיום צריך להיות ה־Bad Hair Day שלי:
למרות שעם כל המאנגה שרואים אצלם בטלויזיה אני משתלבת דווקא די טוב
בתור נקמה על השיער, התחלתי עם בעלה:
שימו לב שלא מעניין את אח שלי כלום ברגע שיש טלויזיה בסביבה
עד כאן ההכנות לטיסה. אה, כן, גם ארזנו כמה צעצועים, אבל לא יותר מדי.
בכל אופן, שלשום אבא שלי הקפיץ אותנו לטרמינל 3 של נתב"ג. אחי, דודה איילת, אמא, סבתא סוזנה ואנוכי נפרדו ממנו ומדוד גיא וסבואלו, והמראנו. אחרי נחיתת ביניים במדריד, הגענו לבואנוס איירס.
לקחתי איתי את המצלמה לטיול, אז אל תדאגו:
Hasta la próxima!
.Terminal, je t'aime, I love you, terminal, bella mia
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מאי צור