פוגיליסטה

ברכותיי לנשיא הנבחר, ברק.

אובמה.

אני זוכרת שגם לנו היה לא מזמן נשיא ממוצא אתני שונה מהרגיל בפעם הראשונה בהסטוריה, רוח חדשה שהביאה עִמה הבטחה לעידן חדש ולאחריה אכזבה קשה לכולם.

אני מקוה שהנשיא החדש של המדינות המאוחדות של אמריקה (מעולם לא אהבתי את "ארצות־הברית" בתור תרגום של United States – הרי זה לא Countries of the Alliance) ילמד משגיאות אלו וייכתב בספרי ההסטוריה רק לטובה.

אבל אני עוד יותר מקוה שמדיניות־החוץ שלו תהיה יותר פרוֹ־אנחנו ממה שאומרים מנבאי־השחורות. אני כבר אכולת טראומה.

הבוקר, למשל, הראו בטלויזיה מכונית כיבוי־אש עם סירנה חזקה. אני, לצורך הגילוי הנאות, שולטת פחות בהתבטאות בעל־פה מאשר בהקלדה. (בת שנה וחצי, אפטר אוֹל.) וכך יצא שהבטתי בטלויזיה, ואז באמא שלי, רצתי לדלת של הכניסה וצעקתי "אקה! אקה! אקה!"

לא הבנתי למה לא מרימים אותי על הידיים מיד, כמו שעושים בדרך־כלל כשיש אזעקה.

זה מזכיר לי עוד אנקדוטה שקשורה בטלויזיה: כשפרצה השריפה ב"אגן כימיקלים" אשדוד, הסתכלתי על הכתבה בטלויזיה, הסתובבתי אל אמא וצעקתי, "מה?!?!"

(אני אוהבת להוסיף דרמטיות למילים שאני לומדת.)

לי אמנם נמאס מהאזעקות; אבל אני יודעת שאמא סבלה יותר במשך המלחמה, כי לנו לא היו בית־ספר או משפחתון. אז כאות הוקרה ארגנתי במסעדה שמתחת לעבודה של אבא מבצע מיוחד על שמה:

אני אוהבת אותך, אמא – את מתוקה וטעימה

אז אני רק מקוה שאובמה יתמוך בנו אם נצטרך לתת תגובות מיידיות שימנעו התקפות נוספות על ערים כמו אשדוד ואשקלון, ואפילו שדרות. וכאות תודה־מראש מצאתי שיר נחמד עליו ועל הילרי שיזכיר לו את התקופה הישנה בה היתה ביניהם תחרות צמודה.

ולסיום, יש לזכור: כששואלים אתכן האם אתן יכולות להאמין בגיבוי מלא שלנו מאת אובמה, עליכן לענות בחיוב, בצורה ברורה ומובנת, ואפילו בשלוש שפות שונות – אנגלית, צרפתית ועברית:

!Yes

!Oui

כּן!