פוגיליסטה

טוב, קשה לקרוא לזה יוםולדת, למרות שזה כתוב בתוך הפוסט הקודם שלי. אתן הרי יודעות שבגילאים האלה לא חוגגים רק יום אחד, אלא לפחות שבוע שלם.

למשל, בשבת שאחרי תאריך יום־ההולדת שלי (12 ביולי) חגגנו שוב אצל סבתא סוזנה וסבואלו שצילם את המאורע המשמח (אנחנו שכחנו להביא את המצלמה) והעלה את התמונות אל אתר התמונות שלו להנאת כולם.

כשאני חושבת על זה, אם יש אתרים אחרים בהם כבר פורסמו תמונות, אין צורך להעלות אחת או שתיים מהן גם לבלוג.

עדיף פשוט לכתוב פוסט עם קישור לאתר בו הן כבר מפורסמות (כמו הפוסט הזה) וכך גם מאפשרים לקוראת לצפות בהרבה יותר תמונות, וגם מקצרים את זמן הצגת הפוסט (כי אין בו תמונות שדורשות מהמחשב הרבה יותר זמן הורדה מאשר קישור, שהוא טקסט פשוט) ובנוסף מעשירים את הבלוג בקישורים לאתרים אחרים, שזה תמיד טוב.

לדוגמה, אם לאמא'לה היקרה יש חשבון בתוך אתר ספרצוף (זהו הֶלחם לשוני שהוא תרגום של שתי מילים באנגלית למילה אחת, כמו דפדפן שועלש למשל) והיא כבר פרסמה בו תמונות יום־הולדת או תמונות ממסיבת הסיום אפשר פשוט לתת את הקישור כמו שעשיתי הרגע, ולאפשר לקוראת לצפות בתמונות שכבר הועלו בלי שצריכים להעלות אותן שוב.

מה, לא ככה?

אבל מצאתי שתי תמונות שלא הועלו לשם, ואני חושבת שהן חשובות לפחות מבחינה מדעית, כי הן מראות שמוצא האדם מן הדג:

בלו בלו בלו

וכאן מוצג דגיג עם מנגנון הסוואה מיוחד. זה נראה כמו עיניים, אבל זה לא:

אה, רגע, אלה בכלל משקפי הקריאה שלו

קיץ חם ונעים לכולן!