פוגיליסטה

והפעם, בני־ברק. בדרך של אבא לעבודה שלו.

אמנם אני לא מכירה בבני־ברק אף אחד. היא מלאה אנשים שאינם חברים שלי (ולא שיש לי משהו נגד אנשים שאינם חברים שלי; להפך, כמה מחבריי הטובים ביותר הם אנשים שאינם חברים שלי) אבל מה שאני כן אוהבת בה זה שהיא הוכיחה לי שאשדוד לא לבד, לפחות מבחינה אחת:

נא לקרוא במבטא הודי כבד

זה מופיע ליד רחוב צדדי שקרוב למחלף גהה. כולכן מוזמנות ליהנות ממנו בזמנכן החופשי, וכמובן גם ללקלק גז.