פוגיליסטה

סוף סוף יצא לי לערוך כמה תמונות מהחודש שעבר, שבאמת נהניתי בו. אני חייבת לכן עדכון, אז הנה הוא.

בשבת הראשונה של החודש נסענו לסבא וסבתא במיתר, שם אבא תפס את בהמת הרכיבה הקודמת שלי בדיוק לפני שהיא תופסת ענב שאמא זרקה לה:

כלבים באמצע קפיצה זה דבר מצחיק

יומיים לאחר מכן הלבישו אותי יפה יפה לכבוד יום הולדתה של אמי האהובה:

אתם מרגישים עייפים… העיניים שלכם נעצמות…

ברגע שהגישו את העוגה התנדבתי לסכן את עצמי ולהיות הטועמת המלכותית, רק כדי לוודא שהכל בסדר:

היד של אמא מוודאת שלא אגע בצלחות; כן, בדיוק הן המטרה שלי

מהשוקולד נעשיתי קצת תזזיתית, אז שמו אותי בלול וסבתא־רבא ניאטה נתנה לי את המנה הרגילה שלי כדי שאירגע:

כמעט הורדתי חתיכה מהכוֹס

כשהתעוררתי (ביום שישי של אותו שבוע) מצאתי את עצמי בגן של תום, שהראה לי את מערכת השמש שאבא צייר על הקיר והתקרה של הגן:

הגדלים של כוכבי־הלכת לגמרי לא בקנה־מידה למרחקים ביניהם, כמובן, אבל לא נורא

במבט מקרוב לחלק המרכזי ראיתי שגם חגורת האסטרואידים נמצאת שם, כמו גם האסטרואידים הטרויאניים:

כאן ניתן לראות בבירור שהשמש לא פרופורציונית לכלום, אבל שוב, לא נורא

ביום שלישי האחרון של החודש נסענו לחופשה ששירי וירון ארגנו במלון נחשולים ליד חוף דור. היינו בחוף, ולפנות ערב נצפו תום ונעמה מהלכים על הבּוֹרד-וואק חזרה לחדרים:

… וידה בתוך ידו, כברכת שלום …

היו לנו ערסלים ממש ליד החדרים, ובערב קצת השתוללנו:

בערסל אחד, לא כל־כך גדול, ארבעה בני־דודים, טרולולולולול

ואחר־כך השקיעה המדהימה:

אבא הוא הצלם המוכשר; לו רק יכול היה גם ליהנות מהצבעים

למחרת הצטרף גם דוד גפן ושיחק איתנו פריזבי:

אני כבר רואה את הכותרות בצהובונים: 'צילום נדיר של עב"ם שנחת אמש בחוף דור'

בערך באותו זמן תום מצא את הכניסה לארץ נרניה:

או שזה סוג של ריקוד אקזוטי

וביום שישי (אחרי שחזרנו הביתה) היתה לו מסיבת סיום בגן, שבסופה כל הילדים יצאו החוצה וטבלו בבריכות מתנפחות ואכלו פופקורן ונקניקיות וטרופית ובכלל היה כיף:

תום, שאני לא אתחיל לקנא; אתה לא יודע מה אני מסוגלת

אבל לא משנה מה הוא עושה (ועל מי הוא מסתכל בבריכה) אני תמיד אוהבת את אחי:

… בעיקר כשהטלויזיה דולקת

עד כאן חודש יוני.

אנו צועדות בעוז לקראת… ההווה.