קצת תמונות מהחודש שעבר, למי שמעוניינת:
ובכן, ביום שאחרי צום י"ז בתמוז נסענו כולנו לקבוצת שילר עם איילת, גיא, אפרת ואיציק. הייתי צריכה איזה משהו שירומם את רוחי אחרי הצום הקשה.
ידענו שיהיה יום בריכה, אז הבאנו מצופים:

אפרת מחזיקה אותי, סנופי מחזיק את אמא
אבא נעשה לובסטר כי הוא שכח שהקרם היחיד שיכול להגן עליו מפני השמש זה חולצה. (אם במשך השבוע שלאחר מכן הוא היה הולך לאיבוד באיזה יער, הוא יכול היה לעקוב אחרי פיסות העור המקולף עד הבית.)
בכל אופן, אחרי הבריכה החלטנו ללכת למסעדה. כיון שלי יש טעם מאוד סלקטיבי במסעדות, נכנסנו לאחת ברחובות:

הרי לא הייתי מוכנה להסתפק באיזו מסעדה עממית כמו אלה בתל־אביב או בפרובינציה אחרת
אפרת ואני התווכחנו אם סושי או דים־סאם בתור מנה ראשונה, והלכנו על זה קצת ראש בראש:

ברור לכן שניצחתי, כן?
אבל באמת ראו שאני מתלבטת מה כדאי לי להזמין:

אני הרי אוכלת רק סושי שעשה הסוּ־שף סשה (תגידו את זה חמש פעמים מהר)
אבל בסוף לקחתי מה שאני תמיד בוחרת:

אין מה לעשות, מנה מנצחת; תמיד
היה אחלה. כמו שאומרים, bombs to backup.
עד כאן הרפתקאותי הקולינריות ביום קיץ לח של חודש יולי.
שיהיה גם לכן קיץ נעים וטעים!