פוגיליסטה

לפני שאנו פונות לנושא החם (האולימפיאדה) אני חייבת הסבר קצר על משהו אחר: קיבלתי תגובה מאת ילד פרחים (קרוב־משפחה וידיד טוב) בפוסט הקודם שלי בה הוא מביע חמת זעם על "חשדנותי" כלפי תגובות, מה שעלול לרמוז על כך שיש בי צד אנטי־חברתי כלשהו.

כמובן שזוהי עלילה חסרת שחר; לא רק שאינני טיפוס אנטי־חברתי, אני אפילו גובלת בקומוניזם! עובדה: אני קונה רק בגדים של קסטרו.

אבל בכל־זאת אתן פה מענה ענייני: אחרי שפורסם אחד הפוסטים הקודמים שלי ראיתי שהתקבלה בו התגובה הבא:

<שם ותמונת המשתמש>  (האתר שלי) , 05:43 14/8/2008:

היי , בלוג ביקורות חדש נפתח .

מוזמנים להיכנס , להגיב ולהזמין ביקורות .

מי שרוצה להזמין ביקורת - זה פוסט ההזמנות :

<מספר הפוסט>=blogcode&<מספר הבלוג>=http://israblog.co.il/blogread.asp?blog

ויש גם פוסט משחקים שעוד סיימו את הכל , הנה קישור לפוסט :

<מספר הפוסט>=blogcode&<מספר הבלוג>=http://israblog.co.il/blogread.asp?blog

מקוות שתיכנסו ותאהבו את הבלוג כי אנחנו ממש משקיעות .

אוהבות ,

צוות מבקרות על אמת ,

<שם משתמשת> , <שם משתמשת> ו<שם משתמשת> .

אם כך, ילד פרחים, ידידי הטוב, אני מקווה שזה מספיק כדי לשכך את כעסך כלפי מדיניות אישור התגובות שלי. אם תקרא את הפוסט הקודם בנושא תבין שזו תופעה חוזרת ונשנית שכדאי להילחם בה. המדיניות היא לא נגדך בשום אופן.

היתה אפילו תגובה אחת שהיתה ממש גבולית, ובכל־זאת אישרתי אותה, רק בגלל שהיא הכילה מינימום של התייחסות אישית. אני מאשרת תגובות גם אם הן לא לטעמי; העיקר שהן תהיינה ענייניות ולא סתם פרסום חינם.

תיכף אכנס לבלוג ההוא ואשאיר הפניה לפוסט הנוכחי (שאתן קוראות כעת) יחד עם תגובת סולמיות כפי שהמליץ אלירם לפני כמעט ארבע שנים, והבטחה שלא להיכנס לבלוג שלהם לעולם. אם מישהי מהספאמריות לעיל קוראת את זה כעת, זכורנה: יחס גורר יחס.

וכעת, לנושא המרכזי – האולימפיאדה:

זה לא כל־כך נורא שאנו עומדות לחזור הביתה בלי מדליות. הייצוג של המדינה שלנו שם הוא גם חשוב, בלי קשר למדליות. בהתחשב באוהדים של סוגי ספורט אחרים, בלי לפרט יותר מדי, כדאי להמשיך להשקיע כספים בענפים איכותיים כמו אלה האולימפיים.

חוץ מזה, האולימפיאדה טרם הסתיימה כך שהכל עוד פתוח. אנחנו גם מוכּרים מאוד בסין. למשל, בזמן תחרות הדקאתלון, שאלו סיני אחד אם הוא יודע מה זה "קרב־רב", והוא ענה, "הוֹ, בִּידי בּם בּם."

אז אם יש סינים ששומעים מתי כספי, איך לא יהיו לטובתנו?

ובכל זאת, יש תחושה שאנחנו צריכים פה משהו בלתי־רגיל, איזה גיבור חדש…

אולי…

יש מקצה לסנאים מעופפים?

שתהיה לכולנו הצלחה, ונתראה באולימפיאדה הבאה, ב… רישיקש?