פוגיליסטה

ברגע האחרון שמתי לב שכמעט השארתי חודש שלם בלי פוסט!

אז הנה התחילה שנה חדשה, ולמרות כל התחזיות, אחי הלך לבית־הספר בשעה טובה, מקום בו קוראים ולומדים בהנאה:

הם נראים כה חמודים כשעוד אין להם מושג מה מצפה להם

וכבר היו לו הרפתקאות: כבר ב־9 בחודש הוא קם עם כאב ראש והקיא. אמא לקחה אותו לרופאה, ומשם לבית־החולים. תוך כך שהרופא בקפלן מסביר לאמא על דלקת קרום־המוח של תום, הוא המשיך להפריע על־ידי הקאות ותלונות על כאבי־ראש. אני צריכה להגיד לו שצריך לתת כבוד למבוגרים כשהם מדברים.

בכל אופן, הוא חובר לאינפוזיה (טלויזיה קטנה עם אוזניות) וגם לעירוי נוזלים, הוציאו לו נוזל עמוד שדרה וגילו כדוריות לבנות, מה שאומר שזו היתה דלקת קרום־המוח ויראלית.

ב־18 בחודש הוא חזר לכיתה שמח וטוב־לב, וחזר הביתה עוד יותר שמח. מדוע? ובכן, ישנו גביע שבכל שבוע ניתן לילד אחר, מצטיין הכיתה. והשבוע תום קיבל אותו, כי הספיק להכין כמעט את כל השיעורים, למרות שהיה כשבוע וחצי בבית־החולים ואפילו לא היה בשיעורים כשלימדו את החומר:

היה שווה להתאשפז, הא?

ואני? כהרגלי, מנסה למצוא מישהו שיחזיר לי את הכדור:

הפעם זה בן־דודי האהוב יואב

עד כאן ספטמבר.

שנה טובה לכולן!