גיחה, הכנות לגיחה ולחץ. זה כל מה שעשיתי בימים האחרונים.

לא הפרס הוא מה שחשוב לי, אלא הניצחון עצמו. השקענו בזה ככ הרבה שאם לא מקום ראשון לפחות מגיע לנו להיות בין הראשונים.

לא נורא, העיקר שזה עבר. העיקר שמה שרציתי מאחוריי סוף כל סוף.

וסליחה. ליותר מדי אנשים שהתייחסתי אליהם בצורה שככ לא הגיעה להם. מצטערת. (L)

ואת.

נמאס לי שכל פעם שאני מנסה לומר לך למה זה מפריע לי ולמה זה מציק את ישר חושבת שזה ריב.

ושתוך כדי את אומרת שאת עדיין לא מבינה את הבעיה למרות שאת כן.

אני באמת אוהבת אותך אבל לא ככה, לא עם ההתנהגות הזאת.

אני מקווה שביום מן הימים מישהו יבוא אלייך ויסביר לך את כל זה והמצב הזה באמת ייפסק. כי אני יודעת שאני לא הראשונה ולא האחרונה שזה מפריע לה.

ואולי אני בכלל לא אמורה לכתוב את זה ובוודאי שלא פה אבל נמאס לי.

ולנושא קצת יותר משמח- היום יום הולדת לשירול. D:

אז שיר, המוןהמוןהמון מזל"ט ואת ממש חמודה.

אושר יושר וכל מה שמתחרז עם 'שר'. 3>

מיכל. שלמרות כל זה באמת שטוב לה. בערך.

:)