ראשית כל, מצטערת שהמון זמן לא עידכנתי.

ככה זה כשיש המון עומס ולחץ מכל הבחינות.

ועכשיו - לפוסט.

האמת שכבר הרבה זמן אני רוצה לכתוב את הפוסט הזה.

את כל מה שעברתי, את כל מה שקרה לי מתחילת 2007 ועד עכשיו.

וכשסוף סוף הרגע הזה הגיע, הרגע המיוחל לו ציפיתי,

כמעט ואיני זוכרת דבר חוץ ממספר דברים מאוד כלליים.

אני זוכרת שהיו לי תקופות מאוד טובות ופשוט פחדתי מהרגעים שזה יגמר.

לעומת זאת, אני זוכרת את התקופות הפחות טובות שלי והדיי גרועות.

אבל אני באמת שמחה שכל זה קרה.

היה אפשר לוותר על כמה דברים אבל לפחות למדתי כיצד לא לטעות, שוב.

בנוסף, אני שמחה שהשנה הוכחתי (לעצמי) שאם אני רוצה משהו (בוודאי לא משהו מופרך כמו סכום גדול של כסף..)

אני באמת יכולה לעשות את זה. בסה"כ, זה באמת לא קשה.

אז זה דורש השקעה, נכון. וזה דורש הרבה מאוד רצון, נכון. אבל במבט לאחור?

זה כ"כ היה שווה את זה.

ועכשיו? כמה מסקנות שהגעתי אליהן מהשנה הזאת.

לא חשוב מה קורה, תמיד שווה להסתכן. טוב, כמעט. אם זה משהו שאתה ממש רוצה אז אין שום סיבה להסס כי עדיף להסתכן ולהתנסות מאשר לא לנסות וסתם לחיות באי וודאות.

והמסקנה השנייה שלי? לא חשוב מה קורה, תמיד לשמור על פורפרוציות. תמיד.

מקווה שהייתה לכם שנה טובה ואם לא.. עכשיו מתחילה אחת אחרת (;

שנת 2008 נפלאה לכולם,

מיכבננה.

לפעמים, כשפוגשים אדם מסויים לראשונה ורוצים להכירו אז פונים אליו ולאט לאט מתפתחת שיחה.

לעיתים הוא משתף פעולה ועם הזמן אתם נעשים חברים טובים;

נפגשים מדי פעם, נהנים וצוחקים יחדיו.

ככל שעובר הזמן אתה מתחיל לסמוך על חברך החדש ומשתף אותו בעובר עליך.

לפעמים נוצר מצב כזה שאתה מספר לו את סודותיך הגדולים ביותר שלא סיפרת לאיש מלפניו.

אך לעיתים,

אותו אחד לוקח את המידע שברשותו, את כל הסודות שלך שלא היית רוצה שאיש יידע מלבד שניכם ומתחיל לפלוט אותם ליד אנשים אחרים. בכוונה, בטעות.. סביר להניח שזה יפגע בך, שתכעס ואף תריבו.

כעת חברך הבין את חטאו. הוא ניגש אליך, מתנצל ואתם חוזרים להיות חברים טובים. אומנם אתה עדיין כועס אבל יודע שבקרוב תצליח לסלוח.

כעבור מספר שנים אתם ממשיכים להתראות ולהפגש ואתם מרגישים שהחברות שלכם היא לכל החיים.

אומנם בזמן הזה היו הרבה חיכוכים ומריבות אבל תמיד ידעתם איך להתגבר עליהם ולהמשיך הלאה.

אתה יודע שהרבה מהמריבות שלכם היא מצידך אבל חברך תמיד עבר עליהם במהרה ולא התעכב על כל דבר.

לבסוף, רק אחרי זמן רב הבנת איך הוא לא נפגע מכך וכיצד הוא ממשיך להיות חברך הטוב ביותר.

כי אותו אדם, אשר היה חברך לאורך כל הזמן הזה, היה לא יותר ולא פחות מאשר חתול.

חתול עם 9 נשמות.

מיכבננה.

עדכון.

אז מה היה?

התחיל חנוכה, נגמר חנוכה, חופש, אילת, חברים, ת"א, משפחה, הסתפרתי והרבה כאבים בכל הגוף?

ועוד איך. אבל אי אפשר להגיד שלא היה כיף. מאוד כיף.

אני היחידה שנראה לה שהחופש היה יותר משבוע?

או שסתם הרגשתי שגם אני שבתתי.

אפרופו השביתה, היום בבוקר נחתם ההסכם.

האמת שחשבתי שהשביתה לא באמת תעזור אבל זה נחמד שזה באמת הועיל במשהו.

למרות ששביתה לחודשיים זה לא הפיתרון.

ומחר יום הולדת לשירלי! :)

המון המון המון המון מזל טוב, אני אוהבת אותך!

עודשבועבדיוקעודשבועבדיוקעודשבועבדיוק.

♥♥♥♥♥♥

ולבבות כי זה כ"כ מגניב.

מיכבננה.