אני רק בן אדם. זה הכל. אל תחשבו שאני מסוגלת לעשות יותר מהיכולות שלי, אל תגידו לי שאני יכולה כשאני יודעת שאני לא, אל תתלו בי ציפיות- אתם תתאכזבו. כל דבר שאני עושה, אני עושה אותו הכי טוב שאני יכולה, אז תגידו תודה ושתקו.
אי לא פה כדי לשרת אותכם, יש לי גם חיים משלי עד כמה שזה מפתיע. אני עושה דברים כי אני רוצה, לא כי אני חייבת, תקבלו את זה יפה ותתנו לי לעשות את הדברים כמו שאני רוצה ומתי שאני רוצה.
גם לשמוע כל הכבוד לא יזיק מידי פעם.
המצב עכשיו ככך קשה, חסרים לי המון דברים ואני לא יכולה לבקש כלום.
לסמינר כמעט לא רשמו אותי, אבל בסוף זה איכשהו הסתדר.
אמא כל הזמן בבית, וזה נמאס, אין לי שניה לבד, תמיד אני צריכה לעשות מה שהיא רוצה ואיך שהיא רוצה, זה מעצבן, היא לא מבינה שגם אני חייה בבית הזה ושהדברים לא צריכים להתנהל רק לפי מה שהיא רוצה, היא לא מבינה שאנחנו צריכות להתחשב אחת בשניה, אבל היא דבוקה בדעה שלה. והכי גרוע זה שאני לא יכולה לדבר איתה על זה, כי אז היא תתחיל להתבכיין לי שאין לה עבודה ושהיא לבד וקשה לה, אין לי כח לזיבולים האלה, אני שומעת אותם מספיק.
מאבא אני לא יכולה לבקש כלום, אם אני יבקש ממנו משהו אז לא נדבר שוב חצי שנה, זה לא דבר שאני רוצה שיקרה.
המצב לא טוב, אבל זה יסתדר מתישהו, לא?
אני לבד. זה הרגשה דיי מוזרה אחרי שתי חברים ברצף, אני לא יודעת אם אני רוצה מישהו כרגע (היה לי מישהו שהיה יכול להיות לו פוטנציאל, אבל ירדתי ממנו, לא בגלל שהוא לא חמוד, בגלל סיבה אחרת.), אבל זה יכול להיות נחמד.
דווקא כשאני הכי צריכה מישהו לידי- אני לבד, אבל אולי עדיף ככה... אופ, אני לא החלטית.
בכל מקרה, אין לי מצב רוח בשיט ואני צריכה ללמוד למתמטיקה, אז זה היה פוסט רק כדי להראות שאני קיימת.
3> רוני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
