לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

זה לא אמיתי


(:

כינוי: 

בת: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
242526272829 




הוסף מסר

2/2008


הוו, כמה זמן לא ההיתי פה. לא יוצא לי לעדכן הרבה בזמן האחרון בגלל שהמחשב טיפש אז הוא כל הזמן בתיקונים וגם בגלל שאמא כל הזמן בבית...

הרבה דברים קרו לי בזמן שלא עידכנתי, חלקם טובים חלקם פחות.

דבר ראשון, אחותי באה לארץ!@# אומנם היא באה בראש השנה, שזה עוד הרבה זמן, אבל לא אכפת לי! אני מבסוטה D:

 

דוד שלי מתחתן, הוו איזה אושר, הוא מתחתן עם מישהי באמת מקסימה, היא חמודה בטירוף, וזה גם גורם משמעותי לשמחה שצצה לה פתאום.

 

עוד משהו ממש ממש מפתיע, הצלחתי להוציא מאבא שלי כסף, ביקשתי חאקי והוא לא היסס לרגע, הוא ישר אמר בסדר, הוא השתנה או שאני רק משלה את עצמי?... כי בכל זאת הוא אומר לי משפטים עוקצניים כמו "אז מה? לחתונה של דוד שלך את כן באה, נכון? *חיוך זדוני*" אי אפשר לדעת, אני מקווה לטוב. מצד אחד, אם יכולתי לחזור אחורה, אולי כן ההיתי הולכת לחתונה שלו, אני לא יודעת, הוא מצליח לעשות לי רגשות אשם כאלה.. אבל מצד שני, אני יודעת שזה הגיע לו, הרי אחרי הכל הוא התנהג כמו חתיכת זבל מצועצעת. טוב, אבל לא כדאי לחשוב על זה, הרי אי אפשר להזיז את הגלגל אחורה...

 

מוזר לי... באמת שמוזר לי כל ההרגשה הזאתי... איך היא הרשתה לעצמה להסתיר ממני דבר כזה?!? אני צריכה לחזור הביתה מוקדם מהצפוי ולגלות את הדבר הזה בהפתעה גמורה?!?! אני ספק שמחה בשבילה ספק... חוששת\ מפחדת, אני לא יודעת איך להגדיר את זה...  זה מה שהיא רצתה כל השנים האלה, וסוףסוף יש משהו רציני באופק, אבל שהוא יבוא, המקום שלי יתערער, אני לא יהיה יותר הילדה הקטנה והטובה והמקסימה שלה, אני סתם יהיה מאין נטל מסוים, הרי אם היא תהיה איתו, לא יהיה לה שום רצון בי, אני לא באתי ממנו, באתי מיצור אכזרי ונוראי, היא תתענין אך ורק בו וב"תוצרים" שלה איתו, או שאני טועה וזה סתם פראנויות שלי... ומה יקרה אם אני לא יאהב אותו? מה יקרה אם הוא עוד יותר נוראי מאבא שלי? אוף... אני אף פעם לא ההיתי במצב הזה, אני כבר לא יודעת מה לעשות עם הקטע הזה, הם מתקדמים ככך מהר בכלכך מעט זמן...

שגיליתי את זה לא היה לי כח לצאת בהבית אפילו לא לשניה,רק רציתי ללכת למיטה לישון, הכרית שלי כבר ספוגה מדמעות, למה אני כל כך לחוצה?...

 

 

                                טוב, נראה לי מספיק חפרתי, אז עד פה, 3> רוני.

 

 

נכתב על ידי , 19/2/2008 20:22  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



7,475
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרוני D:" אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רוני D:" ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)