זה פתח של תקופה חדשה. החלטתי שהשינויי הוא אך ורק בידים שלי ולא של אף אחד אחר.
אני החלטתי שמספיק חיפפתי בלימודים השנה וכדי שאני יתחיל להשקיע ברצינות, כי הציונים שלי עכשיו, ממש לא משקפים את היכולות שלי....
יש לי חבר חדש, הוא ממש חמוד, נראה מה יצא מזה.
החלטתי שאני חייבת לעשות משהו בנוגע לאמא שלי, זה כבר בלתי נסבל כל הריבים המיותרים האלה... הבעיה היא, שאני לא יודעת ככך מה לעשות... בתור התחלה, אני ינסה להרגיע את עצמי ולא להגיב לכל דבר שהיא אומרת, אני ישתדל לא לצעוק עליה שהיא צועקת, ואני לא ירד לרמה שלה, אולי זה יעזור במשו.
אני ככך מריחה צרות באופק.
יש עוד מעט כנס חנוכה במש"צים, הכנס עולה כסף, אין לי מושג מאיפה אני ישיג את זה. אם אני יבקש מאבא, הוא יריב איתי ולא נדבר עוד חצי שנה. אם אני יבקש מאמא, זה לא יגמר בטוב. אוף, חיים מתוסבכים במקצת, לא?
תאמת? לא אכפת לי מה אתם חושבים עלי...
תחשבו שאני בישנית, מוזרה, פסיכית, מטומטמת, שרמוטה, זונה וכ'ו וכ'ו, זה לא אכפת לי, אני יודעת מי אני ומה אני, ואני יודעת טוב מאד למה אני מסוגלת, ואני לא חושבת שיש לכם שום זכות שבעולם לבוא ולשפוט אותי או לדרג אותי,אבל שוב תעשו מה שבא לכם, לי זה לא מזיז. זהו, תשכחו מהתקופה שיכולתם לנצל אותי ולסחוט ממני דברים, מהיום, אני יתחיל לדאוג לעצמי, משהו שלא עשיתי אף פעם.
אני לא סומכת על אף אחד מכם, אתם המוצא האחרון.
אני לא יודעת אם הבנת או לא, אני לא פה למשחקים. את\ה רוצה? סבבה בכיף. את\ה לא רוצה? רק תגיד\י, אני לא יפגע, ההפך, אני יפגע אם לא תגיד\י. תתחיל\י לקחת אותי ברצינות, אני לא בובה. תפסיק\י להיות ככך אדיש\ה אלי. דאמט, זה לא אמור להיות ככה. זה מחרפן.
טוב, אין לי ככך מה להוסיף. אז צ'או לבינתיים 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
