בלוג לפרסום היצירות שלי |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 12/2008
אדיש.
שברתי לה את הצלעות,רק שלא תמות לי חשבתי לעצמי,אני לא צריך את הבלאגן הזה.
מכסה את שפתיה במגע שפתיי,מנסה להפיח בה את רוח החיים שאבדה לה.
שוב,במכניות אני מניח את ידיי על החזה שלה,היא מחסירה פעימה ואני חוזר למלאכתי.
עינייה סגורות היא מעקמת את שפתיה ונאנחת בכאב,בחוסר אונים מוחלט.
אני מביט מלמעלה אחראי לגורלה כאדון המושך בחוטים.
לבסוף בבית החולים,ממלא טפסים,היא מרוסקת כולה.
אך אני מרשה לעצמי לחייך היא יצאה מזה בזול הפעם,רק שלושה מהם שבורות.
אמרו לי שהאדישות שלי למציאות מדהימה,אני רגיל לראות אנשים סובלים.
לפעמים התודעה מחלחלת בי,זורעת בי ספק ואשם.
אך האדישות מגנה עליי,ברגע שיהיה אכפת לא אוכל להתמודד.
המראות הקשים אינם מרתיעים אותי,לא מתרגש מהכאב של אחרים.
אני חוזר אל ביתי ומוריד את המדים,אחרי עוד יום מעייף של הצלת חיים.
שמור
&nbsp;&nbsp;&nbsp;
בטל
| |
|  כינוי:
Lore. בן: 36 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
