RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 10/2008
מסע פנימי.
לאחר שבדקתי שכל המים במימיות במקומם טפחתי קלות על כל תא בווסט,לוודא שלא נשכח איזה ציוד כוננות בחדר.
הכל תקין ומאובטח ואני מוכן לדרך,רגלי השמאלית פצועה קלות אבל זה מה שיש ועם זה ננצח.
למרות המשקל וכמות הציוד שעל גבי התנדבתי לסחוב את האלנוקה בשל הסד"כ הנמוך.
"דוקטור,אנחנו
מצפים ממך להרבה עכשיו,בלי לאכזב" אמר לי סמל המחלקה,"דוקטור" היה הכינוי
שלי במחלקה,הסמל היצירתי שלנו העניק לי אותו מתוקף היותי החובש היחיד.
התחלנו בתנועה וכבר מהדקות הראשונות הרגשתי כאב רציני ברגל בכל פסיעה,חשבתי לעצמי שזה טוב כך לפחות אני לא אתמקד בכאבים בגב.
זאת הייתה טעות נוראית להתנדב לסחוב את האלונקה,המשקל מכביד והמנשא לא מותאם לווסט גדול כשלי אבל עד העצירה אין אפשרות להחליף.
רק
לאחר שחלפה שעה מאז תחילת המסע הייתה עצירה והורדתי את האלנוקה,כאבי הגב
שלי הוקלו בהרבה ברגע שזה קרה והרגשתי מצוין שירד ממני העול הזה,לא חלף
זמן רב והקושי בסחיבת האלונקה התחלף בקושי אחר,עליה על הר.
עליה עלולה
להשמע פשוטה אבל עם המשקל שהיה עליי,והגובה של ההר זה נראה בלתי
אפשרי,בניגוד לאיזור ישר,בהר מרגישים כל צעד וכאב בכל שריר.
לאחר
שהגענו לפסגת ההר הגיע החלק הפשוט יותר-הירידה ושם נפלתי ונקעתי את
הרגל,אבל להפסיק זאת לא אופציה,אז המשכתי מדדה מאחור,מנסה להדביק את הקצב
כשאני בקושי מסוגל לדרוך על הרגליים שלי.
"דוקטור,טוס קדימה לפני שאני שובר לך את העצמות" צעק עליי הסמל "חובש צריך להיות בראש הכוח".
ניסיתי
להתקדם קצת יותר מהר כשבכל צעד אני מרגיש שאני הולך לקרוס ובכל מטר כמעט
ומעדתי,ובכל הזמן הזה חשבתי על העצירה,10 דקות מנוחה בכל זמן אחר זה כלום
אבל במהלך מסע זה הזמן היקר ביותר,לשתות,לקבע את הרגל וקצת להתקרר,זה כל מה
שאני רוצה כרגע.
כבר עבר המון זמן ועוד לא הגענו אל ההפסקה שייחלתי לה,ברגעים כאלו הכאב לוקח שליטה על דברים כמו מוטיבציה וחשיבה חיובית.
יכולתי
להיות מדריך בבה"ד 10 להנות מהמזגנים ולחזור חמשושים קבועים בלי שום צורך
בפעילות פיזית,אבל כמו מפגר בחרתי להיות כאן,בחום הנוראי של בקעת
הירדן,לחזור פעם בשבועיים-שלוש הביתה ולהביא את עצמי כל פעם מחדש
לגבולות כאב שלא הכרתי.
אחרי זמן מה עצרנו סוף סוף והספקתי לקבע את
הנקע,זה מצחיק איך מרגישים את האוויר הקריר רק כשעוצרים כי בזמן תנועה
תמיד חם ותמיד מזיעים.
המשכנו בתנועה,עם הקיבוע המאולתר שעשיתי לעצמי אני מסוגל לדרוך על הרגל,אבל הכאב עדיין מפריע.
אני
ממשיך ללכת,ומעביר את הכאב במחשבות שונות כמו מה אני אעשה בבית
כשאחזור?,איפה כואב לי יותר? וכמה חבל שאי אפשר לדבר במסעות,זה היה מקל
על הכל.
המשכתי ללכת,עדיין מנסה להשאר בקצב של כולם ופתאום שמעתי צעקות "חובש!" "חובש מחלקה 3!" מלפנים.
ולפתע כמו בזריקת אנדרנלין לא היה קיים יותר כאב,ייאוש או פחד.
רצתי קדימה במהירות שלא ידעתי שאני מסוגל לה.
"מה קרה?" שאלתי בזמן שאני עולה על כפפות "התייבשות" התחלתי לבצע בדיקות:הכרה מעורפלת,דופק ונשימה מהירים,הוא צריך נוזלים.
פתחתי
את התא הימני ביותר והוצאתי ערכת עירוי,החסם וורידים הונח,האזור חוטא וכעת
נותר רק לחדור לווריד,מעולם לא טיפלתי קודם בפצוע בטח שלא בחבר,ההתרגשות
והפחד גרמו ליד שלי לרעוד קצת ואני נושם עמוקות פתאום שמעתי קול מאחוריי
"תרגע ותפעל כמו שלמדתי בקורס,סומכים עלייך" זה החופ"ל,חייכתי אליו והמשכתי
לטפל "אני אמשיך אותך מכאן,חברים שלך מחכים לך ועוד שניה פותחים אלונקות"
הוא אמר לי "אתה בטוח? אני רוצה לעזור" אמרתי לו בדאגה"בטח,רוץ אליהם"
השארתי לו קצת ציוד להמשך ומהרתי קדימה.
כשהגעתי קדימה האלונקות נפחתו
ונכנסתי מתחת לאחת האלנוקות-לעזור לסחוב,ולמרות שכל השרירים שלי היו
תפוסים וכל החרטא הזה אני חייכתי עד סוף הקילומטרים הבודדים שעשינו איתם.
כשחזרנו
אל מתחם הפלוגה,עם האלונקות עדיין מעלינו ראיתי את מאור-מי שהתייבש,הוא
כבר הולך עם אמפולת נוזלים ביד-אם הוא הולך זה אומר שהמצב טוב.
כשגרת כל מסע סיימנו בצעקות "אלי-קרב" ושירים,דבר שגרתי כביכול ,אבל הפעם זה הרגיש מיוחד.
הטיפול בפעם הראשונה בחבר,ההבנה הזאת שאני שם בשביל לדאוג לכולם.
זה
מזכיר לי משפט ששמעתי בקורס חובשים "עשו לנו את המוות כדי שנוכל להציל לכם
את החיים" ובמבט לאחור אני לא מתחרט על זה שהלכתי לקרבי.
*סד"כ-סדר כוחות,כמות האנשים שיש בכוח.
בה"ד 10-בסיס הדרכה 10 הבסיס שבו מכשירים חובשים וכוחות רפואה.
חופ"ל-חובש פלוגתי,החובש שאחראי על כל החובשים בפלוגה,בדר"כ החובש הכי וותיק ומנוסה.
| |
|  כינוי:
Lore. בן: 36 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
