אתה יושב בתוך הקופסא שלך

ומאמין בלב שלם שעולם שלם איום ומסוכן נמצא שם בחוץ

שיש שם נמר שואג, גדול ומפחיד

מחכה לטרוף אותך

אז אתה מתחבא

בדרך מחושבת ומדוייקת ביותר, סופר נשימות ותנועות,

רק לא לצאת מגבולות הקופסא

וככה אתה מעביר את הזמן.... בטוח שבקופסא שלך תמצא שלוה ונחת

אבל אז פתאום בורחת לך רגל אחוצה או שיעול או צלצל טלפון

ואתה נלחץ וישר מתקן את הטעות הנוראה

אבל אתה כבר לא שקט

אתה יודע שהנמר ראה אותך

ועכשיו אתה חייב לעמיק יותר לתוך הקופסא

לנטוע את עצמך בפנים

כי הנה הוא ממש קרוב, דופק לך על הדלת, בודק בנימוס אם אתה בבית

ואתה שותק, בקושי נושם, בקושי חי

מכבה את כולך

מחכה שהוא ילך

שישכח שאתה שם

שיעבור לדבר הבא ויניח לך לנפשך

ואין לך שקט, אתה סוער במפנים

אבל אתה חייב לשכוח אותו, אתה חייב להתעלם

תוכיח לו שאין לו מה לחפש שם

פשוט תשתוק

הוא כבר ילך מעצמו

ואז תוכל לחזור לחיים השקטים שלך בתוך הקופסא

לספר לעצמך סיפורים על שאתה בסדר

ששוב הצלחת לחמוק מהזוועות שמחכות בצד השני

להתחבא מנמרים ולהשריש אל תוך הריק

אתה בטוח שעוד רגע אתה תמצא את השלוה המיוחלת 

עכשיו כשאתה סוף סוף לבד

חוזר לזון הסטרילי שלך

פתאום לאט לאט חוזר ועולה הרעש 

הסערה מתחילה להכות בך

איזה קול עמוק בפנים מזכיר לך שאתה אומלל

אבל אתה מכחיש את זה

ומנטרל את הקולות המיותרים

בשקט בשקט, אתה שוכח הכל

אין אהבה אין כאב אין נשמה

אין טוב אין רע

אתה עוטף את עצמך בשמיכות של אין

מכבה מתג אחר מתג, רק לא לשמוע, רק שיהיה כאן רגע שקט

ואתה נלחם בלאת ברירה ברעש הבילתי פוסק

מתחבט בתוך עצמך

אסור להכנע לו

אתה מוכרח לקבל את השקט שלך

אתה מוכרח

אחרת אתה עלול לא לשים לב

וברגע אחד אתה תמצא את עצמך עמוק בלוע הנמר

מדמם וסובל, כואב ומפורק

המחשבה הזאת כל כך מבעיטה

שהיא מקפיאה אותך עוד יותר

רק להעלם

אין כאן כלום

רק קופסא עם מה שנותר ממך

3>

מור