רגשי נחיתות
קנאה
עצב
כעס
אכזבה
יכול להיות שיש עוד משהו כרגע אבל הראש עסוק מדי בדברים אחרים. למרות שכשאני מסתכלת על זה שוב, זה דווקא נראה לי די מספיק.
לפעמים אני שואלת את עצמי מה אני עושה כל כך לא בסדר שגורם למצב הזה להיות כמו שהוא, ועל מה זה מגיע לי. למה זה לא יכול להשתנות קצת, לא הרבה.
מתחשק לי לקבור את הראש בחול, לא להרגיש כלום.
להיות אדישה אל כולם ואל הרגשות.
יש משהו שקצת נמאס בלהיות דחוק לפינה ולהסתכל מהצד על איך שהסביבה מתנהלת. להסתכל ולקנא.
ואולי רק לבהות.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
